בינת אל סולטן – נסרין קדרי בבית האופרה

נתחיל בעובדה שעשרות שנים ( בהתאמה 90 ו- 85 שנים) אחרי המופעים ההיסטוריים של הזמרת המצרייה אום כולת'ום בקולנוע אפולו ביפו (היכן שכיום מצוי מפעל השיש בקרן הרחובות יפת ודר' ארליך) ומאוחר יותר בקולנוע מוגרבי ברחוב אלנבי בתל אביב, מבוצע השיר שהפך להמנון כלל ערבי וישראלי בסוגה הימתיכונית – "אינת'א עומרי" באולם המכובד של בית האופרה הישראלית במתכונת לא פחות שווה. כאשר תזמורת ירושלים מזרח ומערב (האנדלוסית) בניצוחו של תום כהן בלוויית מקהלת בית הספר למוזיקה מזרחית אלשייך ארחה את הזמרת נסרין קדרי במופע שנפתח בדיוק עם אותו שיר אהבה שאכן הפך לבלדת המנון אהובה ומרגשת כתמיד.

לנסרין קדרי זהו אירוע מיוחד, עם קריירה מצויינת שהובילה אותה לסבב הופעות ברחבי העולם עם דודו טסה והכוויתים, למופע מול יותר מחמישים אלף צעירים בפארק הירקון בתל אביב כמופע פותח ללהקת רדיוהד, עם סימני דרך חשובים דרך כל הארנות הכי גדולות ונחשבות בישראל – ההיכל ביד אליהו, האמפי העתיק בקיסריה, טקסי יום העצמאות בירושלים, הופעה במסגרת הסכמי אברהם בדובאי, הופעה באופרה בפריז ובכלל עצם העובדה שהיא כיום הזמרת הערביה – יהודיה הכי אהובה ומכובדת בארץ על בני ובנות שני העמים החיים כאן, הרי שעצם הופעתה באולם שכל כולו 1,200 מושבים אך הוא המקום הכי מכובד בעולם המוזיקה בישראל, היא אבן דרך חשובה ביותר. המפגש הקודם של נסרין עם התזמורת היה בקיץ 2018 באותו אולם כאשר נערך מופע משותף עם הזמר זיו יחזקאל אף הוא כמחווה לשמות הגדולים של הזמר המצרי –  אום כולת'ום, עבד אל ווהאב, פאריד אל אטראש ועבד אל חלים חאפז.

הוסיפו לנקודה הזו את העובדה כי אמש הייתה זו ההופעה הראשונה של נסרין מאז לידת בנה הבכור פחות מחודשיים קודם לכן ובאמת ובתמים חווינו אמש אירוע מיוחד.

והרשו לי לרגע קצת נוסטלגיה, מהרגע שפגשתי את נסרין, אז יוצאת תכנית הריאליטי המוזיקלית של אייל גולן במופע ימתיכוני הארדקור במועדון המזרחי בדרך בגין, דרך הדואט ה מיתולוגי שלה עם הזמר זיו יחזקאל בביצוע לשיר של אום כולת'ום "אינתא עומרי" במופע הגלוקלי מבית היוצר של אופיר טובול במועדון בארבי, דרך פסטיבל הפסנתר "הלבן" ועוד סימני דרך מוזיקליים רבים לאורך השנים, כל אלו עלו והתערבבו להם אמש בתודעה שלי…

בכלל, התזמורת שליוותה את נסרין היא אחת התזמורות היותר מיוחדות בארץ ובסצנה הימתיכונית ערבית במיוחד, כשהיא מלכדת בהופעותיה מוזיקאים ונגנים בני שלוש דתות, עם ארבעה חטיבות מוזיקליות – סקציית כלי המיתר המחברת את המזרח והמערב, סקציית כלי המזרח הקלאסיים המביאים את הצליל האותנתי, סקציית הנשפנים וכמובן חטיבת הקצב הקלאסית של גיטרות, כלי הקשה שונים. המפגש הקודם שלי עם התזמורת היה אף הוא כאן בבית האופרה במחווה לפיירוז עם המזרות מירה עווד וריהאם חמאדי.

הוסיפו על כל אלה את המנצח מאסטרו תום כהן המאוד כריזמטי וקיבלתם מרשם מנצח לכל ערב מוזיקלי.

אם פתחנו אמש את הקונצרט בהמנון הפאן ערבי אינת'א עומרי בגרסה ארוכה (לא המלאה של שעה ויותר, לא צריך להגזים אבל מעל רבע שעה זה די והותר בעיבוד המיוחד…) המשכנו בנגיעות מצויינות של שלל קלאסיקות מהמגוון הרחב של הדיוות הכי חשובות בעולם המוזיקה הערבי של המאה שעברה  – אום כלתום, פיירוז, ווארדה אלג’זאא'ריה. אך לא רק מקומן של הנשים, גם מוחמד אל וואהב מצא את מקומו בליין אפ, בסך הכל מעט שירים לערב שלם אך כל שיר וועליה, ארוך יותר משולחן ליל הסדר, התזמורת הביאה את כל כולה בנגינה…

את האתנחתא היחידה במופע אמש הגישה התזמורת במשך רבע שעה ת מימה עם מחווה מיוחדת ליצירה מוזיקלית שהושמעה בבכורה עולמית, יצרה שנכתבה ועובדה בידיו של לא פחות מאשר אלון אולארצ'יק, יוצא להקת כוורת שדרכו המוזיקלית המגוונת עוברת ברווח שבין פופ ישראלי של פעם, ג'אז עכשווי וקלאסיקות אירופאיות. היצירה – East West עם מוטיבים מוזיקליים המושפעים חזק מעולם פסי הקול הקולנועיים של שנות השישים במאה שעברה לצד נגיעות אוריינטליות, יצרה את פסק הזמן המוזיקלי שבין זמן ההמנונים הערבייים הקלאסיים לבין העולם החפלאי שהולך בין פוג אל נאחל העממי מעיראק ועד בינת אל סולטאן של הזמר הלבנוני בן זמננו רג'אב אלעמה

חבל שאי אפשר לפזז באולם האופרה הישראלית כדי להשלים את החוויה. ועל נסרין, כמה וכמה מילים אניח כאן, האם נתחיל במסע הארוך שלי לצד הופעותיה ושירה או שנעבור היישר לרגעים בהם הליטה את פניה בשתי כפות ידיה והתייפחה מהתרגשות לקראת סופו של המופע, התפרצות הרגשות לקחו את הזמרת המנוסה הזו להיות כילדת יומולדת מתרגשת מגודל השמחה. אין ספק כי היה זה אחד הרגעים המיוחדים בערב שכל כולו כבוד והערכה לדיוות הענק שהותירו לנו קולות מילים ומנגינות של סיפורי אהבה, רומנטיקה ולעתים גם עצב.

היה ערב מרגש במיוחד.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע

ועוד קטע וידאו סלולארי מתוך פייסבוק לייב קטנטן מהרגעים האחרונים, רגע לפני ההדרן