סיקור הופעות
כולל וידאו

ומה עם כל הנשים הללו?

יעל דקלבאום חוגגת את השקת אלבומה What About The Women במועדון גגרין בתל אביב עם כמה אורחים.ות, היינו שם

יעל דקלבאום היא הזמרת הישראלית היחידה שבאמת מסמלת ביצירתה ובפעילותה את השאיפה לשלום ודו קיום בין העמים החיים בפיסת הארץ השסועה הזו. הכרותינו הולכת לאחור עד שנת 2009 כאשר פגשתי בה לראשונה כיוצרת עצמאית ומאוד מקורית ונועזת כאשר השיקה את אלבומה Ground Zero, היא יצאה במסע עם תלת אופן מצויד במערכת הגברה וגיטרות במסלול שהחל ברחבת הכניסה למתחם סוזן דלל בנווה צדק ונמשך לאורך שדרות רוטשילד עד האוזן השלישית, מסע שלווה בתחנות בדרך בהן עצרה וביצעה כמה משיריה כאן ושם.

קולה של יעל הוא כישרון מולד, קול בעל צליל היכול להחזיק עצמו ללא ליווי של כלי נגינה, קול זה ונוכחותה המהפנטת (העיניים, העיניים…) שבו את לבי ואוזני החל מהרגע הראשון.

המשכתי לעקוב אחר יצירתה המוזיקלית, כאשר חגגה את השקת אלבומה השני "שמחה ועצב" במרכז ענב עם להקת משינה, שנה לאחר מכן כאשר חגגה את השקת אלבומה השלישי "אנוש" במועדון בארבי ואירוח של הצמד אביב בכר והדס קליינמן.

יעל דקלבאום בגגרין, מופע השקת אלבום. צילום יובל אראל
יעל דקלבאום בגגרין, מופע השקת אלבום. צילום יובל אראל

כאשר יעל יצאה למסע מוזיקלי ותודעתי בטייטל "הדרך הביתה" יחד עם האקטיביסטית דפני ליף ובהמשך הובילה את  "תפילת האמהות" שכל כולו היה זעקה לשלום ודו קיום בין העמים, לקחתי את עצמי לאקט הסיום של הפרויקט המוזיקלי במהלכו יעל חרשה את הארץ עד שהגיעה ממש כמו החלילן מהמלין (להבדיל..) בראש צעדת אלפי נשים עד גן המדרון בשכונת עג'מי ביפו לאירוע מוזיקלי ותודעתי במסגרתו היא ארחה את שני ההדליינרים – מירי מסיקה ודוד ד'אור וכן שתפה פעולה עם כמה זמרות החל מאבבה דסה ועד מרים טוקאן, כאמור הנושא שאף יצא כאלבום שירים היה שנשים הן הגשר לדו קיום ושלום בין העמים – Yael & The Mothers.

החיבור בין יעל דקלבאום לפעילות חברתית לא תם, הפרויקט האחרון אותו היא הובילה ואשר אף הוא נחתם באלבום משיריה – What About The Women, מהווה נדבך נוסף בשאיפתה לאיחוד גלובלי של הנשים, האמהות, אלו שנושאות ויוצרות את הדורות הבאים של בני האדם, אלו שאמורות להוביל לשלום.

 

את יציאתו של האלבום אשר לווה בדרך בהשקת כמה משיריו כקליפים – What About The Women , Hayati, ו- Warriors of Peace חגגה אמש יעל דקלבאום במופע שנערך במועדון גגרין בתל אביב במסגרתו היא אירחה את הבנות נחמה – קרולינה ודנה עדיני, את אסתר רדא, את דניאל רובין ומירה עילבוני וכהפתעת הערב את שי צברי.

המועדון המורגל במופעי רוק סוערים הפך אמש למפגש ענקי של מאות נשים, אלו ההולכות ועוקבות אחר פעילותה החברתית והמוזיקלית של יעל דקלבאום. את יעל ליווה על הבמה הרכב שכולו היה על טהרת הנשים – קרן טפרברג, מעיין ליניק, אלי אור וניצן אלון.

המופע נפתח עם השיר "Home" אשר הנו השיר הראשון שיעל השיקה עם אנסמבל הנשים והוא פותח את אלבום הנושא בתצורת איפי – Yael & The Mothers בבחינת גם אם יש הערב מישהו או מישהו אשר אינו יודע במה עסקינן כאן אז הנה המטרה לפניכם.ן.

השיר הבא כבר היה עם האורחת הראשונה של יעל – מירה עלבוני, השיר Hayati הוא גם הדואט הראשון באלבום החדש, שיר העוסק ברצון לחבירה לחופש מעבר לגדרות והחומות החוצצות בין שני העמים, חופש שמשמעותו שלום.

כעת מגיע תורו של שיר הנושא באלבום החדש, השיר האוחז את כל רעיון הערב הזה והקהל סובב סביבו – מה עם הנשים? What About The Women.

זה השלב שהקהל הממלא את המועדון כבר נשבה בקסמה ורוחה של יעל דקלבאום, עוד שיר אחד וההפתעה הראשונה של הערב מגיעה בדמותו של הזמר והיוצר שי צברי המצטרף ליעל דקלבאום לביצוע שני שירים, שיר לכל יוצר, פותחים עם השיר מעלי דממה שהולחן על ידי אהובה עוזרי המנוחה לאלבומו של שי צברי "שחרית", העיתוי תואם את העובדה שבעוד מספר ימים יצויין יום השנה השישי לפטירתה של אהובה. השיר השני ששי ויעל מבצעים הוא מתוך האלבום החדש – Warriors of peace אשר במקור מבוצע באלבום כדואט של יעל עם המוזיקאית הבריטית ג'וס סטון אשר הפרויקט החברתי המוזיקלי שלה – "אמהות כדור הארץ" שבה את ליבה של יעל כמודל לפרויקט חברתי של נשים.

יעך דקלבאום ושי צברי בגגרין. צילום יובל אראל
יעך דקלבאום ושי צברי בגגרין. צילום יובל אראל

המופע ממשיך ומתקדם וכעת תורה של אורחת נוספת להצטרף לבמה לצידה של יעל, אסתר רדא, הזמרת והשחקנית המדהימה, השתיים פותחות עם ביצוע לשיר מתוך האלבום החדש – Freya, שיר המציף את בעיית מכירת ילדות בגיל 13 כבנות זוג לגברים מבוגרים, נישואין בגיל בו הבת עדיין ילדה. השיר הבא כל כולו של אסתר, אף הוא מקבל עיבוד עבור המופע כדואט – Life Happens אחד הלהיטים הכי גדולים של אסתר.

אסתר רדא, אורחת של יעל דקלבאום בגגרין. צילום יובל אראל
אסתר רדא, אורחת של יעל דקלבאום בגגרין. צילום יובל אראל

ובכל זאת לא אמרנו די, כשאסתר יורדת מהבמה ויעל נותרת עם בנות הלהקה היא פותחת בביצוע השיר light 100% מתוך אלבום הסולו הראשון שלה – Ground Zero, אליו מצטרפות בהמשך הבנות נחמה, דנה וקרולינה לקול תשואות הקהל במועדון, מכאן אנחנו עדים\עדות למופע איחוד של הבנות אחרי תקופה ארוכה שלא ראינו אותן יחד, שלישיית הבנות בעצם מעולם לא התפרקה וכל כמה זמן צץ לו איחוד בהופעה כשהן יכולות להתקבץ יחדיו, איזה כיף! שלל להיטים רודפים אחד אחרי השני – Lovers, הכל כשורה, Lies, So far.. פשוט תענוג, מופע בתוך מופע…

הבנות נחמה בגגרין. צילום יובל אראל
הבנות נחמה בגגרין. צילום יובל אראל

יעל קוראת לנגניות שלה לחזור לבמה ובעוד הבנות נחמה מפנות את השטח היא ממשיכה עם השיר – War Is Not A Woman’s Game אף הוא מתוך האלבום החדש, כעת מגיע אחד הרגעים היותר מרגשים ולוהטים בערב, תוך כדי שחבורת המעריצות שלה או קבוצת הנשים המלווה אותה לאורך כל המסע החברתי אקטיביסטי מניפות כרזה ענקית באולם, יעל יורדת אל הקהל שפותח מעגל נשים במרכז המועדון והשיר ממשיך וממשיך באקסטזה מתגברת.

יעל דקלבאום חוזרת לבמה כדי לסיים את חלקו העיקרי של המופע עם לביצועו של השיר – Take Me Home הלקוח מתוך האי.פי Yael & The Mothers .

כשיעל יורדת מהבמה לבקסטייג' מחיאות הכפיים לא מפסיקות עד חזרתה להדרן הנפתח בשיר Orion אותו מבצעת יעל לבד היא והגיטרה האקוסטית, זו הייתה טעימת בכורה לשיר מתוך האלבום הבא שיצא במתכונת אקוסטית. המופע נחתם כאשר כל הלהקה חוזרת לבמה יחד עם דניאל רובין ומירה עלבוני לביצוע של תפילת האמהות. בקהל השירה ומחיאות הכפיים ממשיכות הלאה…

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

כמה רגעים מהמופע

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: