פותחים פסטיבל עם מרקורי רב
לראשונה מארח פסטיבל הפסנתר של תל אביב אמנים אורחים מחו"ל ועוד במופע הפתיחה החגיגי, מרקורי רב במוזיאון תל אביב לאמנות, היינו שם.

כמה סיבות מצויינות לחגוג, בראש ובראשונה זו השנה השנייה אחרי המגיפה שהפסטיבל מתקיים במתכונת מלאה ובפריסה על שלל אתרים – המוזיאון, תיאטרון הקאמרי ומופעים אורחים בהיכל התרבות, מה שהופך את העיר תל אביב למקום של חגיגה מוזיקלית אחת גדולה ומגוונת.
חשוב לציין את הוורסטיליות והמגוון העשיר של סגנונות המוזיקה שבאים השנה לידי ביטוי מקשת רחבה מאוד של זרמים במוזיקה בת זמננו, אמנים ותיקים לצד יוצרים צעירים שחלקם מגיע מהזרמים העצמאיים והפחות בולטים.
הסיבה הכי חשובה מבחינה גלובלית – הפסטיבל של העיר תל אביב, מרכז התרבות של המדינה, מארח לראשונה הרכב אלטרנטיבי אמריקאי כמעין הדליינר של האירוע בכללותו, ההיענות של הקהל למופע של מרקורי רב הייתה גדולה ולראיה התקיימו שני סשנים של המופע בזה אחר זה, הראשון בשעה 20:00 והשני בשעה 22:30.
וכאן אנסה לגעת במופע עצמו. החיבור בין הקהל הישראלי למרקורי רב איננו חדש, הם מה שקרוי אורחים וותיקים בישראל, באופן אישי חוויתי לראשונה מופע שלהם בשנת 2016 במועדון בארבי בתל אביב.

את המופע הנוכחי הם הגישו במתכונת לא שגרתית, מעין אתנחתא או פסק זמן במירוץ של מפלי הגיטרות ושטיחי הקלידים, המופע הוגדר מראש כהופעה אקוסטית בה שילב סולן הלהקה, ג'ונתן דונהאו אנקדוטות מרתקות וסיפורים מאחורי הקלעים של השירים אותם בחר להגיש הפעם לקהל הישראלי. היה זה מעין מסע במכונת זמן שמנועיה עשויים ממיתרים ומקשי הפסנתר האקוסטי.


כמי שגדל שנים רבות קודם לכן כנער על תקופת הזוהר של הרוק המתקדם, חשתי במהלך הערב את המסע בזמן, אמנם לא לסבנטיז אלא לימים שבהם הסינגר סונגרייטר היה נותן הטון ביצירות, הליריקות, הטקסטים, הם קיבלו את קדמת הבמה ומירב תשומת הלב. חשתי ממש את מקצב השירים דרך מיתרי הגיטרה האקוסטית עימה ליווה דונהאו את שירתו, אהבתי את המסעות המגוונים שעשתה הגיטרה החשמלית בידיו של שון מקוביאק המוכר בטייטל גראסהופר ואת הנינוחות הנוסחת בטחון ורוגע בעבודת הקלידים שהציגו הקלידנית מריון גנסר והפסנתרן וויל טנדי כקרקע מוצקה עבור ההתנסויות של דונהאו וגראסהופר. היה זה למעשה הרכב חסר שהותאם במיוחד למופע האקוסטי הבלתי שגרתי.


כמה שאהבתי את החשיפה הראשונית להרכב ויצירותיו לפני שש שנים בבארבי, כך נהנתי יותר כעת כאשר הם לקחו את החומר ללבל אחר לגמרי.

הוסיפו על כל אלו את העובדה שספי סיזלינג אקא ספי רמירז, האיש והחצוצרה התארחו במהלך המופע בשני שירים עם עבודה שכישפה את הצופים והמאזינים וקיבלתם חוויה שונה לחלוטין. מה הפלא שהתקיימו שני סשנים למופע.
אני חושב שנקבע סטנדרט חדש לפסטיבל, מעתה בכל שנה חייבים!!! לפתוח עם אורחים המגיעים מעבר לים.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע
תיעוד רגעים מהמופע, מרקורי רב וספי סיזלינג.