כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

בוטן מתוק בקרקס – טומי

שי טרייטל כתב שיר על בנו טומי, בוטן מתוק בקרקס לקחו אותו קדימה, האזינו

שי טרייטל הוא סופר, פזמונאי ומוזיקאי חתן פרס אקו"ם. טומי הוא בנו בן ה- 11 המצוי על הספקטרום האוטיסטי. שי כתב והלחין את השיר על בנו "טומי" ואילו גדי אלטמן, אלון מוטקין, אביב בונן, מאור שיטרית, חברי הרכב הרוק "בוטן מתוק בקרקס" עיבדו את השיר ובצעו אותו. זהו שיר על ילד מיוחד ומ עורר השראה כאשר בזכות ליווי שלא מתפשר בידי הוריו לומד כיום בביתה ספר לאמנויות בתל אביב, נוטל חלק במשחק בתיאטרון ומשתתף בקונצרטים של תזמורות כשהוא מנגן בשלל כלים.

כך מספר שי טרייטל על בנו, על השיר, על החיבור עם גדי אלטמן מהלהקה ובכלל – "בתאריך 13.10.2013, בגיל שנתיים וארבעה חודשים, אובחן בני, טומי, כילד עם אוטיזם. כעשרה ימים לאחר מכן, לקחתי אל הפסנתר את סערת הרגשות שהייתי שרוי בה. כמלחין וכותב, זה היה כמובן מקומי הטבעי להביע את מה שהתחולל בתוכי. בדקות ספורות, במכה אחת, נולד השיר: "טומי".

מהרגע הראשון, קיבלתי את עובדת היותו של טומי על הספקטרום. לא חיפשתי סיבות "מדוע הגורל התאכזר לבני, או אלינו הוריו", לא האשמתי את עצמי, לא שקעתי בדיכאון. יצאתי מיידית, עם שימרית אהובתי, אמו של טומי, לדרך העשייה, חמוש במלאי מוטיבציה. הבטתי בעיניו התכולות הבוהקות של בני, ילד שלא דיבר ולו מלה אחת; ראיתי איזה קסם טמון בו ואת כוח הרצון העז שלו. האמנתי באופן טוטאלי בחמוד הזה. שימרית ואני החלטנו שנצעד עם טומי בראש מורם קדימה!

ב-2016 הסכימה להקת "בוטן מתוק בקרקס" להופיע בהתנדבות, במופע שערכנו בצוותא: "טומי, שרים לנצחונך". החיבור בין טומי לגדי אלטמן היה ב"קליק" מיידי. בהמשך, הלהקה הסכימה גם להקליט את השיר, מה שמילא אותי בהתרגשות ענקית. במקביל, בעזרת ליאור לנדאו העורך הנפלא, נוצר הקליפ, שמשבץ עשרות רבות של רגעים מלהיבים, מתוך מסעו המרתק של טומי. הליכתנו בעקבות חוזקות בננו ודבקותנו לאפשר לו להתקדם מעל המהמורות האוטיזם – הוכיחו את עצמן.

טומי כבר בן 11, אוהב-חיים, כריזמטי, דברן ועילוי ב-6 כלי נגינה – פניו לעבר עתיד גדול. מילות השיר הפשוטות והאופטימיות, שנבעו אז מתוכי, מקבלות, לפתע, משמעות אדירה, נבואית משהו…"

בתאריך 28 בנובמבר תופיע להקת בוטן מתוק בקרקס במועדון בארבי בתל אביב במופע בו ישחזרו את כל שירי האלבום הראשון, כאן יש כרטיסים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא