יום שישי, אוקטובר 30, 2026

עופרה חזה לפעוטות – יד ביד

לפני 22 שנים הזמרת האהובה עופרה חזה הלכה לעולמה כשהיא מותירה אחריה שלל שירים שהפכו ללהיטים אהובים. בתיאטרון השעה הישראלי הפועל במיוחד לגילאי הגן ובתי הספר חיברו את השירים האהובים של עופרה עם סיפור עלילה מומחז ומותאם לגיל הצעיר ולא רק.

המחזה עצמו מבקש להביא את סיפורה המרגש של הנערה נטע המתבשרת כי היא ומשפחתה אמורים לעזוב את ביתם במושבה בה גדלה. העלילה השזורה הן בשיריה של עופרה חזה והן בלא מעט מוסר השכל, לצד תובנות על החיים המוגשים בדרך הכי תואמת לגילאים הצעירים מאוד, היא סיפור ארצישראלי המשלב כמה מהצדדים של החיים היומיומיים ונותנים לפעוטות את השיעור הראשון וצעדי הפתיחה לחיים בכלל.

מתוך המחזה יד ביד. צילום יובל אראל
מתוך המחזה יד ביד. צילום יובל אראל
מתוך המחזה יד ביד. צילום יובל אראל
מתוך המחזה יד ביד. צילום יובל אראל

בין השירים השזורים במחזה תמצאו את תפילה, גבריאל, כמו ציפור, אדמה, יד ביד, מישהו הולך תמיד איתי, אחרי החגים, סימנים של אוהבים, מלכת הקסמים, חי.

על כתיבת המחזה ובימויו אחראים משה קפטן ודפנה אנגל. העיבוד המוזיקלי בידי ליאור רונן. השחקנים הנוטלים חלק במחזה הם דינה בלאיי, הילה שלו/גל שטרית, דביר מזיא/אדם הירש, יואב מילשטיין, קארין שניידר.

הבוקר עלה המחזה בבכורה ארצית כחלק מסבב תצוגת תכלית של מחזות התיאטרון לשנה הקרובה, אמנם הייתי בין המבוגרים יותר בקהל אך נהנתי מכל רגע. גם בצלאל אלוני, מי שעמד מאחורי עופרה במשך שנים ואף אחראי על כתיבתם של כמה מהשירים שהפכו ללהיטים כיבד את המחזה בנוכחותו בסיומו.

בצלאל אלוני. צילום יובל אראל
בצלאל אלוני. צילום יובל אראל
שחקני המחזה עם בצלאל אלוני. צילום יובל אראל
שחקני המחזה עם בצלאל אלוני. צילום יובל אראל

המלצה – כן, גם הסבתות של היום לצד האמהות יכולות להגיע למחזה החדש "יד ביד" על שם השיר של עופרה ולהצטרף לשחקנים ולפעוטות עם מילות השירים. המחזה זורם, מותאם, קליל אך מעשיר בערכים.

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...