קליפים חדשים

שרון רוטר – מלכות

שרון רוטר חוזרת לשיר עם נרטיב חדש - "מלכות", האזינו

זוכרים.ות את הזמרת שרון רוטר? זו שפרצה לפני עשרים שנה עם המגה להיט "ארוץ אליך"… היא החלה את דרכה המוסיקלית עם ברי סחרוף ושרה עם אסף אמדורסקי, רמי פורטיס, עובדיה חממה, אריק סיני, אביב גפן ועוד… לפני עשור היא יצאה עם השיר "הניצוץ" במסגרת הסרט "קלרה הקדושה" לבטח שאלתם לאן היא נעלמה… אז מצאתי אותה כעת בוורסיה שונה לחלוטין. רוטר אמרה פעם את המשפט הזה – "גדלתי בבית מאוד תל אביבי בועתי, שמאלני קיצוני, חילוני למהדרין. אצלנו בבית לא שמרו כיפור, כשרות, או מסורת. בפסח למשל, יכולנו קצת לחגוג את החג, עם פיתות על השולחן. ההורים שלי בזו לדת. אמא שלי בקושי רצתה לעשות לאחי ברית מילה, ועשתה בסוף רק בקטע חברתי. דת מבחינתם הייתה כפיה ופרימיטיביות."  כן שרון רוטר הייתה רחוקה מאוד מהעולם האמוני.

כעת היא עשתה תיקון בנשמה וחזרה בתשובה, כל החבילה, שביס על הראש והמנהגים, היא חוזרת לתודעה הציבורית הרחבה עם חיבור אל מנורה חזני, יוצרת קולנוע דוקומנטרי, שנעקרה מביתה ביישוב ״חומש״ במהלך ההתנתקות בשנת 2005. את החוויות והמשקעים מאז לקחה מנורה וכתבה כשיר אותו שרון רוטר הלחינה ומבצעת בהפקתה המוזיקלית של הדר מעוז.

למילותיה הובילה מנורה גם יצירת קליפ בבימויה ובו היא מבקשת לבטא את כאב התלישות באובדן הבית, ואת הקושי להתגבר על הטראומה הקשה של העקירה. באופן אישי הייתי שם, יממה אחת לפני הפינוי עדיין התהלכתי על החוף בחבל גוש קטיף ולמחרת כבר הייתי בהררי השומרון עם פינוי הישובים המבודדים בצפונו, כצלם של מערך הדוברות המשטרתי, אני זוכר את המראות הלא קלים והרגשות המציפים, זאת מבלי להיכנס לויכוח אידאולוגי בעד ונגד.

כך מנורה חזני על השיר שמילותיו נכתבו מדם ליבה – "היום י"ח באב, היום בו נעקרנו מביתנו בחומש בצפון השומרון. כבר כמה שנים שאני חולמת לעשות משהו לציון היום הזה. שלא יעבור בשקט. להשמיע את הצעקה, את המחאה, את הכאב. והנה השנה זכיתי להוציא שיר חדש וקליפ שמציף את כאב הגירוש. הלואי שהזעקה תישמע."

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: