כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

מחזות זמר בתאטרוןסיקור הופעות
כולל וידאו

המחזה המוזיקלי ינטל – מחאת האישה החרדית

סיפורו של הסופר יצחק בשביס – זינגר בפרשנות עכשווית, מהווה כתב אישום חריף כנגד החברה החרדית ומנהגיה, אמש בפרמיירה מעל בימת התיאטרון הלאומי של ישראל – הבימה.

לבטח רוב אלו שמכירים את סיפורו של הסופר היידי יצחק בשביס – זינגר "ינטל בחור ישיבה" מתכוונים לגרסה הקולנועית שביימה ואף גילמה בה את התפקיד הראשי הזמרת והשחקנית ברברה סטרייסנד. לפני 13 שנים עובד התסריט הקולנועי לכדי מחזה בבימויו של משה קפטן, אז במסגרת התיאטרון הקאמרי ובשיתוף תיאטרון חיפה כאשר דן אלמגור תרגם את הטקסט לעברית ואף כתב את הפזמונים שגיבורת המחזה מבצעת.

כעת המחזה המוזיקלי חוזר שוב לבמות מעל בימתו של התיאטרון הלאומי של ישראל – הבימה, כאשר משה קפטן הוא המנהל האמנותי שלו ואילו את תפקיד הבימוי נוטל על כתפיו הבמאי רפי ניב. אמש התקיימה הפרמיירה הרשמית למחזה המתחדש.

ינטל, סטנדינג אוביישן. צילום איציק בירן
ינטל, סטנדינג אוביישן. צילום איציק בירן
ינטל, סטנדינג אוביישן. צילום איציק בירן
ינטל, סטנדינג אוביישן. צילום איציק בירן
ינטל, סטנדינג אוביישן. צילום איציק בירן
ינטל, סטנדינג אוביישן. צילום איציק בירן
ינטל, סטנדינג אוביישן. צילום איציק בירן
ינטל, סטנדינג אוביישן. צילום איציק בירן

את התפקיד הראשי – ינטל, בת הרב באחד מהשטעטלים היהודים בפולין לפני מאה שנים, הלומדת בחשאי את התלמוד והתורה, עניינים שנמנעים במשך דורות מנשים ושמורים אך ורק לגברים, לאחר מותו של האב היא מתחפשת לבחור ישיבה בשם אנשל ויוצאת למסע בדרך ללמוד בישיבה תורנית בעיר הגדולה, המסע מוביל אותה בדמות בחור להכיר תל מיד ישיבה אחר המאמין בזהותה גברית וחושף בפניה את צפונות ליבו כחבר לחבר, העלילה מתחילה להסתבך עם ענייני שידוכין, כתמים על המשפה, ותחילתה של אהבה אמיתית בין השניים מבלי לדעת את הזהות המגדרית המוסתרת.

הסיפור שרקם בשביס – זינגר, יהודי דתי ומאמין בעצמו, הוא למעשה, כך על פי העולה מהגרסה הנוכחית של המחזה, כתב האשמה חד ונוקב מול החברה החרדית, חסידית או מתנגדת, על הדרת נשים, אפליה על רקע מגדרי, היתלות במושגים שעבר זמנם מהעולם בכוונת שימור קהילתי של עולם ההולך ונעלם.

כך על פי אנשי הבימה סיפור המחזה – "ינטל, נערה צעירה, בתו היחידה של הרב טודרוס, רב ומלמד בעל עמדה בעיירה היהודית יענאב, מתקוממת כנגד ייעודן וגורלן של נשים בחברה המסורתית. היא חשה שיכולתה השכלית אינה נופלת מזו של גברים ומפצירה באביה שילמד אותה תורה. הרב נעתר להפצרותיה של בתו ומעניק לה בסתר השכלה ודעת. כאשר הולך הרב לעולמו, גוזזת ינטל את שיערה,עוזבת את העיירה שבה נולדה וגדלה, ויוצאת להגשים את חלומה בתחפושת של גבר צעיר. בדמותה החדשה ובשמה הגברי החדש "אנשל", היא מגיעה לעיירה ביחוב, הופכת לתלמיד ישיבה ומתאהבת באברך צעיר, עילוי ויפה תואר בשם אביגדור. העלילה מסתבכת כאשר משדכים לינטל את הדסה, ועד מהרה ניצבות שתיהן תחת החופה, נישאות כדת משה וישראל ככל זוג צעיר."

לאדם החילוני הצופה במחזה נחשפת מערכת צרה, מהודקת ודווקנית של מנהגים קשוחים שבסופו של דבר מצמצמים את הנוכחות הנשית במרחב הציבורי והפרטי, כאשר אלו מסכימות לכך בשתיקה רועמת המופרת רק בידי אותה ינטל המתחפשת לבחור.

את דמותה של ינטל מגלמת בהצגה הנוכחית הזמרת והשחקנית רוני דלומי המרבה ליטול חלק בהפקות תיאטרון בתפקידים בהם השירה היא חלק בלתי נפרד מהדרישות של הדמויות.

אי אפשר להתחמק מההשוואה במהלך ההצגה בין דלומי המוכשרת לסטרייסנד האלוהית כמעט, ואתם יודעים מה? אני חושב שהגרסה העכשווית המקומית של הדמות עומדת בכישרונה לצד הדמות הקולנועית, ובעברית פשוטה – רוני דלומי מגלמת את דמות האישה המתחפשת לגבר בכישרון רב ועם יכולות שירה ווקאליות מצוינות.

קטע מתוך ההצגה – טריילר רשמי

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא