הופעות בינלאומיותסיקור הופעות

ג'רי קנטראל, פיקסיז וההוא שהיה איתי ביחד בטירונות

זהו ביקורם השלישי של Pixies בישראל, הפעם הקודמת הייתה ב-2017 באמפי קיסריה, השנה הם נחתו בגני התערוכה בת"א ואליהם הצטרף כהופעה מקדימה ג'רי קנטראל, הגיטריסט האגדי של Alice in chains, הייתי שם בערב ספוג בסים והרבה רוק גראנג'י מחוספס.

זה היה איפשהו בין השיר החמישי לשביעי של הפיקסיז שיצאתי החוצה מאולם אקספו כדי לתפוס שיחה עם חבר שלא ראיתי כבר כמה שנים, זו כבר הייתה כבר הפעם השלישית שיצאתי להפסקת דיבור עם מישהו מהעבר הרחוק שלי, בטוח זה לא קרה רק לי כי החבר הזה שלי כבר קיבל בדרך החוצה שתי תפיחות כתף עם "אחי! מ'מצב? שנים!?" ו"וואלה, מאיפה אני זוכר אותך?"

זה גם המקום לפרגן להפקה שידעו לחבר נכון בין ג'רי קנטראל לפיקסיז שלשניהם קהל יעד מאוד דומה, בסוף זו עסקת חבילה די משתלמת של שתי הופעות רוק מאותו עשור תחת קורת האנגר אחת. אז כן, גם אני אחד מאלו שאליס אין צ'יין היו מהלהקות המועדפות עליו בשנות התיכון ואת הפיקיסיז הרי כולנו הכרנו ממועדוניי האלטרנטיב כשהתקליטן היה שם לנו את "היי! בין טריינג טו מיט יו…" שאיכשהו תמיד היה משובץ אחרי "פאק יו, איי, דונט, דו וואט יו טולד מי", שנות התשעים היו טובות אלינו עם עשרות הרכבי רוק במיינסטרים ואני ומרבית מהדור שלי חרשנו על כל אלבום גיטרות חדש שהגיע אל חנות הדיסקים המקומית.

Pixies in Israel
Pixies in Israel

שלושה עשורים אחרי זה והנה אני בתור בכניסה למתחם אקספו בגני התערוכה, ביתן 1 המפורסם, זה שלפני כחודש עמדתי באותו התור בדיוק בכניסה לתערוכת בייבילנד, ("וואלה, מאיפה אנחנו מכירים מהטירונות?", "לא! אני אגיד לך מאיפה… נפגשנו כאן לפני כחודש בתור לחיתולים")

היה לי רצון להקדים, אבל כשהגעתי לשדרות רוקח ציפה לי פקק של הלייף בדרך לחניה, תולדה של שילוב נפיץ קייצי של הופעה – לונה פארק – ממדיון באותו מתחם.  ג'רי לא ממש חיכה לי ושמונה וחצי כמצופה הוא עלה להופיע בהרכב מלא של 5 נגנים וזמר גיבוי נוסף, כזכור ג'רי קנטראל הוא הגיטריסט של אליס אין צ'יין שגם זה שאחראי על כתיבת מרבית הלהיטים של הלהקה, אבל בסוף כולנו זוכרים את הפרונטמן של הלהקה – ליין סטיילי, הסולן הכריזמטי עם הקול הייחודי (שכבר יותר משני עשורים שאיננו איתנו עוד). זהו גם ביקורו השני של ג'רי קנטראל בארצנו הקטנה, לפני ארבע שנים נסעתי לקיסריה כדי לראות אותו מופיע עם אליס אין צ'יינס וסולן חדש במופע שייזכר לי עוד שנים רבות בעיקר בזכות מבנה האמפי והסאונד הייחודי ששוטף אותו מהתחתית ועד למעלה אל אחרון המושבים. זה לא היה המקרה הפעם בהופעה בביתן 1.

ג'רי קנטרל בקיסריה 2018

אני יכול להבין, קיץ, ממש חם, אבל ממש, אמנם יש הרבה הופעות בחוץ אבל כולנו יודעים שזה חתיכת סיוט, והיי.. רובנו כבר לא צעירים, הערצנו את הפיקסיז אז בשנות התיכון והיום אנחנו כבר סופרים כארבעה – חמישה עשורים, ביתן 1 ומערכת המיזוג המרכזית היא בהחלט אלמנטים מפתים אבל למקום כזה יש חיסרון עצום והוא חוסר היכולת להתמודד נכון עם מוזיקה חזקה ובעיקר כשמדובר בהופעות רוק מלאות דיסטורשנים… במסגרת תפקידי כצלם בקרבת הבמה אני תמיד בא מצויד עם אטמים אבל זה לא מה שאני יכול להגיד על 99 אחוז מבאי המקום, הסאונד היה חזק מדי ומכאיב באוזניים גם, אפילו אם בחרתם לעמוד בקצהו המרוחק של האולם.

Jerry Cantrell
ג'רי קנטרל בתל אביב 2022

יאמר לזכותו של ג'רי שהוא נתן אחלה הופעה, שבעים דקות בערך ו-14 שירים כאשר מחציתם מאלבומי הסולו שלו והחצי השני של Alice in chains, שמענו בין היתר את Rooster, Down in a hole, Would? וכמובן את No excuses, אווירת שרל'ה שרון הורגשה היטב בקהל מלווה בקולות סיפוק בכל פעם שנוגן האקורד הראשון משיר מוכר. יום לפני כן הספיקו ג'רי והלהקה להופיע גם בבארבי ונתנו שם שואו מרשים עם קצת יותר שירים, מעניין איך קירות הבארבי הצליחו להתמודד עם מוזיקת הגראנג' המחוספסת…

Greg Puciato
Tyler Bates
Tyler Bates, Greg Puciato and Jerry Cantrell
Tyler Bates, Greg Puciato and Jerry Cantrell

רבע לעשר וג'רי קנטראל מפנה את הבמה למופע הבא של הפיקסיז שמתחיל באיחור קל של רבע שעה, לנו זה לא ממש אכפת, (גם ככה בקושי הספקנו לצלוח בזמן את התור לשירותים), מוזיקת הרקע נחלשת הקהל מריע וחברי הפיקסיז נכנסים בשקט לבמה, כל אחד תופס כלי נגינה וההופעה מתחילה, שיר רודף את משנהו, הכל מבוצע במקצועיות רצינית ובדיוק אלבומי גם אם מדובר בשירים שנשמעים מאולתרים בשמיעה ראשונית. אם יש הגדרה אידאלית למוזיקת אינדי, הפיקסיז הם אלו שבטוח המציאו אותה.

שעה פלוס אל תוך ההופעה ואני מרגיש צורך עז לצאת להתאוורר, ברחבת הכניסה של ביתן 1 חיכו לי עוד כמה מאות צופים נוספים שכנראה גם אצלם האוזניים ביקשו הפסקה או שהם סתם נהנו לשבת ולהעלות זיכרונות עם חברים מגלגול אחר, גלים נוסטלגיים מערבי שישי במטרוק של קיבוץ חצור החלו מכים בי בדיוק ברגע שהצלילים הראשונים של “where is my mind” נשמעו מתוך האולם, יושבי המדרגות זרקו את מה שנשאר מהסיגריות שלהם ורצו פנימה להתרפק על העבר, מה יהיה השיר הבא? אולי "alive" של פרל ג'אם?.. .היה יושב לי בול עכשיו.

Paz Lenchantin - Pixies
Paz Lenchantin – Pixies
David Lovering - Pixies
David Lovering – Pixies
Joey Santiago - Pixies
Joey Santiago – Pixies

שעת חצות מתקרבת ואיתה גם סיומה של ההופעה, אין הדרן אבל עם כמות השירים המטורפת (31 במספר) ועם כל הלהיטים שנוגנו גם לא ממש הרגשנו בחוסר, באנו, שמענו, קיבלנו את מה שרצינו, נכון, לא היו יותר מדי דיבורים עם הקהל ובטוח לא מחווה של פרנסיס השחור עטוף בדגל ישראל אבל הייתה פה מוזיקה משובחת והרבה הרבה ממנה.

Pixies – setlist

תומר גילת

יליד רחובות שעבר לרמת גן , עורך מוזיקלי ו-DJ בעבר אמן, מעצב ומנהל קראיטיב בהווה. צלם מוזיקה, כתב ומנהל מגזינים דיגיטליים.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: