כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

גלגולו של שיר – בן בלי בית

ליאור אלמליח ואוריאל שי בביצוע חדש לשיר "בן בלי בית", מנגינה שהתגלגלה מאנדלוסיה דרך אמריקה וישראל, האזינו.

השיר בן בלי בית מוכר לחובבי הזמר הימתיכוני בארץ בעקבות ביצועיהם של זוהר ארגוב ואבנר גדסי. השיר שמילותיו נכתבו בידי אבי קורן הולחן על ידי אבנר גדסי בהשפעת השיר של פגי סו משנות החמישים – Johnny Guitar אשר שימש כחלק מפס הקול בסרט הנושא את שמו בכיכובה של ג'ואן קראופורד. בכך לא תם גלגולו של השיר, גם פגי סו הושפעה ממנגינה נושנה שכתב אנריקה גרנדוס בשם – Spanish Dance No. 5: Andaluza.

מכל מקום הפייטן הבינלאומי ליאור אלמליח והזמר אוריאל שי, עובדים על פרויקט מוזיקלי בשם "תאקדום" המאגד מגוון סגנונות ומאופיין במסע מוזיקלי מעולם הפיוט והמסורת אל  תוך שירים ועיבודים עדכניים של היום. כל זאת לצד קלאסיקות ומחוות לאומני הדגל של המוזיקה היהודית מזרחית. "תאקדום" שהוא השפה המוסיקאלית  לצליל דרבוקה האנדלוסית המרוקאית משקפת את כל הגוון המוסיקאלי של הפרויקט.

הפעם, מבצעים השניים חידוש לקלאסיקה הישראלית "בן בלי בית" שמילותיו עוסקות בסיפור על קבצן ובן מתוך הרצון להפיח בשיר חיים חדשים בעקבות הרלוונטיות שלו בטקסט לימינו אנו במציאות של קושי חברתי וכלכלי ובימים בהם המתהלכים בנינו הופכים ל"שקופים".

את השירה של השניים מלווה תזמורת "אלמוגרבייה" – התזמורת האנדלוסית של מעלות תרשיחא בניצוחו של אוריאן שוקרון בעיבודו המוזיקלי של לעיבוד מוסיקאלי של נדב ביטון.

כך אבנר גדסי עם יציאת הגרסה החדשה – "שילוב וביצוע מצוין שנותנן ביטוי עכשווי לשיר שעבר גילגולים רבים, במקור של פגי לי האמריקאית. אני אבנר גדסי נתתי בגרסה שלי רוח ישראלית , ואתם נותנים ביטוי אותנטי ומרגש לשיר הנפלא הזה "

גרסה נדירה של זוהר ארגוב

גרסה נושנה של אבנר גדסי

המקור בביצוע של פגי סו מתוך פס קול הסרט

וההשראה האנדלוסית לשיר

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא