פס קול שבועי

קובארי – זהב אדום

אביגיל קובארי משיקה את אלבומה החדש - "זהב אדום", האזנה

שנה אחרי שהשיקה את האלבום "אחת מתוך אחת" חוזרת אביגיל קובארי הבוקר עם אלבום חדש – "זהב אדום" הכולל 11 שירים אשר נכתבו והולחנו בידי אביגיל למעט השיר ״אחי חלם אתמול על עזה״ אשר מילותיו נכתבו בידי המשוררת יעל סטטמן והוא הולחן על ידי אביגיל. על ההפקה המוזיקלית אחראי זיו זק, המלווה את יצירותיה המוזיקליות של קובארי מהאלבום הראשון שלה משנת 2014, שילוב כלי הנגינה שזיו שיבץ באלבום לצד מקצב אלקטרוני כמו גם נגיעות המגיעות מסצנת מוזיקת העולם, נותנים מימד מלודי והרמוני מיוחד לאלבום החדש. זהו אלבום שכל כולו האזנה אינטימית, כמו שאלבום של יוצר אמור להיות, במקרה הזה יוצרת, רגישה, מצויינת.

השירים כשלעצמם הם מלאכת חוכמה של שילוב נגיעות בתחומים חריפים, אקוטיים ולפעמים כואבים אך יחד עם זאת מרחפת מעל הכל רוח של אופטימיות וקורטוב רומנטי, תקווה וחיוך.

כך אביגיל עם יציאתו של האלבום – "פעם ראשונה שהצלחתי לכתוב את הפחד שלי בזמן שרקטות נפלו במבצע שומר החומות, לשפוך כאב עצום שלא הכרתי, יום אחרי הפלה, להלחין מילים של משוררת שלמדתי דרכה על כתיבה, מבוכה וחלומות על עזה. לתמלל את השקט של נסיעה חורפית לצפון עם הגבר שלי, אחרי תקופה לא קלה של ניסיונות להיכנס להריון, תמצאו כאן גם מפגש עם נגר איטלקי ששלח אותי מעורערת מביתו, טרמפ לילי עם אהבה מפעם, אמא ובת שלא יודעות לשלוט על עצמן בפומבי, שלושה ימים בהם ישבתי במעגל עם 20 מוזיקאים שמדברים על מלחמות ואמנות ומישהו, שאני לרוב מעדיפה לשכוח, שקרא לי זהב אדום…. אלה היו סקיצות שהתחלתי להשמיע לזיו בקורונה, חשבנו נתכנס למשהו מינימליסטי, ברוח התקופה. רק הוא ואני. איפי בקטנה. (או לפחות ככה שידלתי אותו לשמוע מה כתבתי..) קרה ההפך. גדול עליי לדמיין קונספט כל פעם שאנחנו ניגשים ליצירה חדשה אבל הפעם כן הרגשנו שהנשמה מבקשת לצלול לפינות היותר חשוכות שלה. אז יש באלבום הזה לא מעט אופל, אבל אני מאמינה שככל שהחושך שלנו בחוץ ככה נשאר יותר אור בפנים. הלוואי הוא יאיר לכם, באהבה, אביגיל"

אביגיל קובארי תחגוג את השקת האלבום במופע שיתקיים במועדון בארבי בתל אביב בתאריך 12 ביולי והיא תארח את חמי רודנר. כאן איוונט וכרטיסים.

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: