קרוקודיל דנדו הגיע לטרוף את הבארבי

״לימון מוסיף המון…״, ככה אומרת הקלישאה הידועה ובאמת נראה שהלימונים שהגיעו מייבוא  מחו״ל, הוסיפו לא רק לאווירת הופעות הקיץ אלא גם סגירת מעגל מטורפת אצל נסיכי הרוק הישראלי של שנות ה-90 (קצת סבלנות ואגיע גם אליהם).

ולא סתם זה כך. הדור של רוקסן ששלט במוזיקה לפני 30 שנים, התחיל בזכות הקליפים של MTV שנוגנו נון-סטופ איך שנכנסו השידורים בכבלים ואחד הקליפים הכי זכורים בתחילת ה-90s, היה זה של ה-Lemonheads, שעשו קאבר פסיכי ל-Mrs. Robinson של סיימון וגרפונקל שבמובן מסויים, אף צבר פופולריות אף יותר מהמקור. מי היה מאמין שדווקא לשיר קלאסי כזה, הוא יהפוך להמנון של Stage Diving מהבמה?

אבל לחלק הזה דאג כותב השירים, המלחין והמפיק של כל הדבר הזה שנקרא Lemonheads, הסולן והגיטיריסט, אוון דנדו. אם בד״כ במופע רוק יש חזרות אינטנסיביות כדי שהכל יהיה מדוקדק ובול בזמנים, אוון דנדו לא בא לדפוק יותר מדי חשבון ולא לקח את עצמו ברצינות בכלל. הסאונדצ׳ק היה הכי פשוט שיש, הגיטרות היו פזורות על הבמה ובין שיר לשיר או אפילו תוך כדי השיר, היה עוצר, מכוון את הגיטרה וממשיך מאותו מקום ואפילו בתחילת ההופעה, כשהוא ניגן את החלק הפולק-אקוסטי שלו, הוא אמר לסאונדמן “Records on…Thank You!”, כדי שיהיה ליווי ברקע ואחרי זה שכח את המילים אבל חזר במהרה לנגן.

זה לא מושלם ברמה ההפקתית, אבל זה כל הקסם אצל אוון דנדו וה- Lemonheads כי הקהל שותף לכל מה שקורה מבלי צורך לקנות כרטיס מיוחד לבק סטייג׳ ודנדו זה אחד האומנים שברגע שהוא עולה לבמה, הוא אשכרה לא רוצה לרדת!

אז כמו שציינתי קודם, דנדו התחיל את המופע בחלק פולק-אקוסטי עם The Outdoor Type של ה- Smudge, ודאג גם להוסיף עוד שירים משלו כמו: Ride With Me, Being Around, Hard Drive ו-Into Your Arms כשדנדו ניגן והקהל שר את כל המילים.

אך אחרי אווירת החבריה והקומביה עם החלק האקוסטי, הוא מביא את שני החבר׳ה שלו שיצטרפו לבס ולתופים ולהתחיל לעשות רעש בבארבי. ואז לכבוד חגיגות 30 שנה לאלבום הפריצה שלהם, It’s a Shame About Ray, הם ניגנו אותו מהתחלה ועד הסוף והקהל קפץ והתמוגג כאילו חזרנו לתקופת הפאנק רוק של הרמונס. אם היו מוסיפים בבימת הבארבי עוד קט-וולק קטן, יש מצב שגם בני ה-50 שגדלו על הלימונאים, היו מצטרפים גם לStage Diving של ה״מים הרדודים״.

מ-Rocking Stroll ועד ל-,Ceiling Fan in My Spoon אף אחד לא נשאר אדיש במקום, ולרגל ההופעה בישראל, ובניגוד למקומות הקודמים שהופיעו, הם ביצעו את הקאבר המשוגע ל-Mrs. Robinson שהעיף את הקהל והציף נוסטלגיה לאותו וידאו קליפ אלמותי, שהיה בשידור נון-סטופ במצעד של MTV.

להדרן אחרי שכל ראשי מועצת הלימונים ירדו מהבמה, עלה אחרי זמן קצר אוון דנדו התחיל לנגן לבדו עם הגיטרה את Hospital ו-Break Me ויותר מאוחר עלו חברי הלהקה לבצע ביחד איתו שירים נוספים להדרן שהוא למעשה כמעט חצי הופעה. ומסתבר שכמו שלדרבי היה חוקים משלו, גם להדרן יש חוקים משלו, כשדנדו היה עם גיטרה חשמלית, התכופף ונתן למעריץ בר מזל לפרוט כמו משוגע על הגיטרה.

ואם לוקחים את כל ההדרן עם  It’s a Shame About Ray והסולו של דנדו, קיבלנו מופע משוגע של 35 שירים וגם כשהגיע חצות, הוא לא רצה לרדת מהבמה מבלי להתחשב בשביזות יום א׳ של היום עבודה העמוס שמצפה לנו כמה שעות ספורות אח״כ.

מבין המעריצים שחיכו בציפייה ארוכה להופעה של ה-Lemonheads, היה אפשר לראות בקהל, את נסיכי הרוק הישראלי – ערן צור, חמי רודנר, יהלי סובול ואייל אבן צור שסגרו מעגל, כשזכו לראות את אוון דנדו בלייב ושהשפיע עליהם לקחת את הגיטרה ולקרוע את הבמות בישראל.

ולפני סיום צריך להגיד כמה מילים טובות גם למופע החימום של ישי ברגר ולהקתו, שנתנו את הסיפתח להכניס לאווירה עם להיטים מקפיצים כמו ״פירות וירקות״, ״מסיכה״ והנעימה ״המוזיקה של הילדים״.

לסיכום, בהחלט זו הייתה חוויה לראות את מי שהופיע על מסך הטלוויזיה שלנו בתחילת שידורי ה-MTV בישראל, סוגר כאן מעגל ומקפיץ את הקהל ולאור מה שהתחולל בבארבי אתמול, לא רק שלימון מוסיף המון, אלא באמת ״קרוקודיל דנדו״ בא לטרוף את הבארבי בתל-אביב.

כמה רגעים בוידאו שצילם לטובת הכלל AvnerM