יום שישי, אוקטובר 30, 2026

להקת Afgahan Whigs חוזרת לתל אביב

שבע שנים מאז ביקורה האחרון בתל אביב, להקת הקאלט Afgahan Whigs מודיעה היום שתחזור להופעה בישראל במסגרת טור אירופאי, שיתחיל בקיץ ויעבור בבירות אירופה ופסטיבלים. הרכב הרוק האמריקאי האהוב על הקהל המקומי יוצא לטור חגיגי במסגרת צאתו של אלבום חדש “How Do You Burn״ שיראה אור ב- 9 בספטמבר השנה. הנחיתה במועדון בארבי תתקיים בתאריך 19 באוקטובר.

מכירת הכרטיסים לבארבי מתחילה כעת, ומספר הכרטיסים מוגבל!

סיבוב ההופעות הנוכחי – ״Wish You Were Near 2022״, עם קריצה לשנתיים של מגיפה שבה הקליטה הלהקה את אלבומה האחרון מ- 4 קצוות שונים של צפון אמריקה. האלבום כולל מספר אורחים מפתיעים, ביניהם מארק לאנגן המנוח, וחברו הקרוב של גרג דולי.

את הוויגס הקימו גרג דולי וג'ון קרלי בשנת 1986 באוהיו וההרכב הגיע להכרה והצלחה מאסיבית בתחילת שנות ה90, תור הזהב של את הרוק והגראנג'. הם יצאו דופן כבר אז, כשאפיינו את עצמם בסאונד הייחודי שהתיך את הגיטרות המכסחות והדיסטורשנים עם הרבה סול וגרוב, ובגישה המסוגננת שלהם עם החליפות והמראה המוקפד שבלט בנוף חולצות הפלאנל והג'ינס הקרוע. כל אלה משכו את תשומת הלב של הלייבל האגדי סאב פופ שהחתים אותם ומאז ולאורך כמעט 30 שנות פעילות הספיקה הלהקה להוציא שמונה אלבומים עם להיטים כמו Gentelmen , Miles Iz Dead, Debonaire, Algiers,Demon in profile .

אחרי נקודות משבר בפעילות ההרכב שנבעו בין היתר מהתמכרויות שונות של דולי וקשיים נפשיים התפרקו הוויגס וב2011, לאחר פרידה של יותר, מעשור חזרו לפעילות כשהם פוגשים את הקהל שלהם צמא לחומרים חדשים ולהופעות.

הרומן המתמשך בין גרג דולי לקהל הישראלי החל כבר לפני שני עשורים כמעט כשביקר בארץ עם הרכבים נוספים שלו, Gutter Twins עם מארק לנגן ז"ל, ו Twilght Singers – וישראל הפכה להיות תחנת חובה עבורו בכל סיבובי ההופעות העולמיים. במסגרת סיבוב האיחוד ההיסטורי הגיעה הלהקה בשנת 2012 לשתי הופעות בבארבי אליהן אזלו הכרטיסים במהירות ובהנהגתו של הסולן הממגנט דולי, פרונט מן טוטאלי שמתמסר לבמה, זכורות עד היום לקהל שנכח בהן.

טעימה מפעם

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...