כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

אהבה חוצה גבולות

מופע של ההרכב הגראנג' מאוהיו "The Afghan Whigs", בסבב מופע – "Do to the Beast". מועדון בארבי, שלישי, 24.02.2015, המון אהבה. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

האפגן וויגז, בארבי. צילום: יובל אראל
האפגן וויגז, בארבי. צילום: יובל אראל

כן, אהבה היא מילת המפתח במפגש החוזר של חובבי המוזיקה הישראליים עם גרג דולי ולהקתו המקורית "The Afghan Whigs" אשר בטעות תרגמתי בעבר את שמם לפאות מאפגניסטן במקום "סוג של חבר מפלגה בעד דמוקרטיה ושלטון העם יותר צודק שכזה באפגניסטן?" אבל ככה זה כשהאנגלית שלך נרכשת מחוברות קומיקס, במהלך המופע אמר גרג דולי – "כל אחד יכול סקס סמים ורוקנרול, אבל לאהוב לשיר…" והניף את ידו למעלה, יש בו את האהבה הזאת והיא מוענקת הערב לתל אביב.

גרג דולי, האורח המתמיד. צילום: יובל אראל
גרג דולי, האורח המתמיד. צילום: יובל אראל

אבל ברצינות, הימים האחרונים ועוד יהיו כאלו לפחות עד אמצע מרס אם לא מעבר לכך שוטפים את בלוטות המידע שלנו בשטויות שקשורות לפוליטיקה, בחירות, שוקולד וסתם חדשות מופרכות, המשמעות האמתית לחיים כאן הוכרעה אמש כאשר גרג דולי, מוזיקאי אמריקאי, הפציע שוב מעל בימת מועדון בארבי בתל אביב עם ההרכב אותו הקים בשנת 1980, רוק גראג' אמריקאי המתובל בארנ'בי שהתפרק בשנת 2001 אך כמו עוף החול האגדי חזר שוב לתחייה עשר שנים מאוחר יותר ובשנה האחרונה אף השיק אלבום חדש – Do to the Beast ובעקבותיו יצאו חברי ההרכב לסבב הופעות חובק עולם אותו הם בחרו לסיים דווקא בתל אביב בסט של שני לילות, אמש היה הראשון מבניהם, הערב יתקיים השני ולמעשה האחרון.

האפגן וויגז והקהל הישראלי, אהבה. צילום: יובל אראל
האפגן וויגז והקהל הישראלי, אהבה. צילום: יובל אראל

בקיץ 2012 ראיתי את ההרכב לראשונה ובגילוי נאות גם נחשפתי למוזיקה אותה הם יוצרים ומנגנים, כך כתבתי אז אודות המופע אותו זכיתי לראות – "…המספר החזק של הערב מתרחש כאשר גרג דולי, במחווה רומנטית, רוכן מהבמה לעבר הקהל, יותר נכון הבנות, טוב הן כבר לא בנות, הנשים, שתפסו את השורה הראשונה, כעת הוא מעין בריאן פרי שכזה, אבל הנה הוא מקפץ, יורד אל הרחבה הראשונה, כבל המיקרופון משתרך אחריו (לא יכלו לדאוג מראש למיקרופון אלחוטי?..) הוא פוסע בתוך הקהל המקיפו בידיים פשוטות אל על, אוחזות בסמארטפונים מתעדות את הרגע, המבזקים של הדור 3.5 עובדים בלי הפוגה, בתוך האור הלבן הזה רואים את גרג דולי מפלרטט עם הנשים בתוך הקהל, הן מתמוגגות, רואים את זה מרחוק, הוא עשה את שלו, העביר לקהל הישראלי את אהבתו ללא פשרות, מחסומים וסייגים…"

אמנם אמש גרג דולי לא ירד אל תוך הקהל מהבמה, אני מעריך שזה יתרחש הערב, מי שהתארגן יהיה בין ברי המזל..

רוקנרול, האפגן וויגז בתל אביב. צילום: יובל אראל
רוקנרול, האפגן וויגז בתל אביב. צילום: יובל אראל

המופע אמש היה סוג של חווית רוק מחוספס ודרמטי עד אפלולי, כמות שדולי יודע להעניק מגובה בקבוצת הנגנים המצוינת שלו הכוללת חברים ותיקים לצד חדשים יותר, כמה מרגעי האיכות היו בעת שנטש את הגיטרה ופנה לשיר נטו מול הקהל, עומד כמעט נוגע בידיים והראשים, חוצה את הבמה לרוחבה כמו מבקש להיות עם ובתוך הקהל, למרות שלא עשה את הצעד המתבקש כל כך, לפסוע בינות הצופים, מעבר לחיבתו העזה והמופגנת לקהל הישראלי דולי אוהב את המוזיקה שהוא יוצר וככל הנראה את החומרים החדשים שיצר עם ההרכב, אכן חלק לא מבוטל מהמופע הוקדש לשירי האלבום האחרון, סוג של תערובת אפלולית במקצת הנוגעת הן בבלדות והן ברוק רועש וחזק.

הקהל הרב שמילא אמש את מועדון בארבי בוודאי יחזור הערב ברובו כדי לחוות פעם נוספת את גרג דולי והאפגן וויגז על הבמה, סיבה טובה לחגוג באסקפיזם מהרעש הסובב את חיינו אל תוככי הרעש הנכון – רוקנ'רול!

ליין אפ: Parked Outside, Matamoros, Fountain and Fairfax, The Lottery, Somethin' Hot, Step Into The Light, Turn The Water, Cofee, Debonair, Algeries, Royal Cream, I'm Fire/Tusk, Gentleman, Morning Theft, It Kills, Can Rova, John The Baptist, My Enemy, Son Of The South, Light In The Woods.  הדרן:  Summer Kiss, Teenage Wristband, Faded

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא