מחזות זמר בתאטרוןסיקור הופעות
כולל וידאו

הניצחון, חשוב או לא?…

פרמיירת המחזה המוזיקלי "לא חשוב הניצחון" בתיאטרון צוותא, היינו שם

יעל טל היא מחזאית שבין יצירותיה מצויים מחזות הזמר "נס ציונה", "אינסטינקט בסיסי", "חמור אוכל תפוז" (זוכה פרס אנסמבל עכו וקיפוד הזהב) ועוד ועוד.

את המחזמר הסאטירי והמופרך "לא חשוב הניצחון" המוצג במסגרת תיאטרון הפרינג' "האינקובטור", היא כתבה כמעין אוטוביוגרפיה אישית שלה ממנה אני מסיק באופן אישי בעקבות סיפור העלילה כי יעל גדלה בירושלים בקרית יובל, לא רחוק מגן רבינוביץ, המוכר בשמו הבלתי רשמי – "גן המפלצת" על שום הפסל שיצרה  הפסלת הצרפתייה ניקי דה סן פאל, הפסל בעל שלוש הלשונות – המגלשות היוצאות מפיה, הפך לאחד מהסמלים של ירושלים.

המפלצת מהווה חלק בלתי נפרד במחזמר, לאו דווקא בעלילה אלא בהתרחשויות, היא גם מקבל האנשה וקול, אך לא זה העניין המרכזי במחזמר. הצופים מלווים את סיפורה האישי של המחזאית כילדה הגדלה בעיר שחוברה לה יחדיו, החל מילדותה בבית ספר ממלכתי דתי, אפופה באמונות שווא ושאר בעיות וחוויות המתפתחות עם העלילה והגיל.

המחזמר אותו מלווה בנגינה מתן סרי שגם כתב והלחין לצד עיבוד מוזיקלי לכמה מקטעים מוכרים מתוך שירים, הוא סוג של טיפול נפשי שעוברת יעל, המחזאית, כתרגיל בתיאטרון. בהיותו סוג של סאטירה, רב בו הנרמז על המופשט והברור, אין בכך כדי לסבך את העלילה השזורה רגעים קומיים למכביר אך חופנת בקרבה גם טרגדיה אישית. מדובר במסע התבגרות פיוטי ומצחיק. מסע על ילדות ירושלמית, על הרצון להשתייך, על הרצאות טד, על פנטזיות ותהילת עולם. מסע מלא בשאלות על ישראליות, אמונה וכל מה שביניהן.

תבואו נקיים מדעות קדומות, תהנו מכל רגע.

הקאסט של המחזמר מורכב מבוגרי בית הספר למשחק של ניסן נתיב בירושלים. בסיומה של ההצגה סיפר המפיק כי ההצגה שנולדה לפני ימי הקורונה כהפקה של שנה ג', הספיקה לעלות רק פעם אחת לפני הקורונה, אלא שהפעם האחת הזו הספיקה למנהל תיאטרון האינקובטור לצפות בה ולהחליט לקחת אותה לתיאטרון שלו. וכך היא יצאה סוף סוף לדרך.

באופן אישי באתי לחוות מחזמר במתכונת הקלאסית של שירים היוצרים עלילה וחוויתי עלילה המעוטרת במקטעי שירים והרבה משחקי מילים, ריענון אינטלקטואלי. שלא לדבר (בעצם כן) על הבופה שהמתין לצופים עם כניסתם לצוותא – עוגות, פירות, יין ושמחה…

לא חשוב הניצחון

כתיבה ובימוי: יעל טל. עוזרי במאי – שי קסל ואדווה בן דור. שחקנים – אדוה בן דור, איה לופט, הודיה ויסנשטרן, דביר איילת השחר, לאה יונגר, אלון דה פריז, עדן אנקרי, רן רחמים דואני. מוסיקה מקורית וחיה על הבמה – מתן סרי. תפאורה ותלבושות – עדיאל אריאל.

לפרטים אודות תאריכי הצגה נוספים ורכישת כרטיסים – https://www.incubator.org.il/victory

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: