כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

חדשות הסצנהחדשות מקומיות
כולל וידאו

האוזן – הרפתקה שאינה נגמרת

עם הרפורמציה המבנית והרעיונית של קומפלקס האוזן השלישית, נערכה חגיגת השקה מחודשת, שננו - במקום אוזןבר - "האוזן – מרכז תרבות קצה", היינו שם.

חפירת עומק רצינית ביותר

ה"רומן" שלי עם הבניין הניצב בקרן הרחובות שדרות בין ציון והמלך ג'ורג' ממש על כיכר מיכאל'ס בתל אביב נעוץ עמוק בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה, זה החל בצפייה בסרטי קולנוע, רובם סרטי פעולה שאמי נהגה לקחת אותי אחר הצהריים לבית הקולנוע "מקסים", בהיכרות עם ממתק הליקוריץ המגולגל כחוט שחור וארוך שנמכר בדוכן הממתקים במקום, עובר למופע בהפתעה לכבוד יום הולדתי העשירי עם הגשש החיוור והמערכונים על הקפיטריה בטבריה, הבפלה והמנוע…

ה"רומן" הנוסף שלי היה עם המושג "האוזן השלישית", כמי שבנעוריו התעסק לא מעט בעבודה בחנויות תקליטים ותיקלוטים בלילות, השם של המוסד הזה צלצל באוזני, זה החל עם ביקורים בודדים בחנות הראשונה ששכנה ברחוב שינקין שהחל להתעורר לחיים בשנות השמונים של המאה שעברה, שם נהגתי לדפדף בארגזי התקליטים ולחפש שרידים מרתקים ללהקות הפרוגרסיב של שנות השבעים, רוק מתקדם קראו להן. המשיך ברכישת מינוי בספרית הוידאו ששכנה בחצר הבניין ואפילו ברכישת קלטות וידאו יד שניה שהוצאו למכירה בחנות במחיר סמלי, מי ידע אז שהאינטרנט יקבע לעולם סטנדרטים חדשים במנהגי האזנה למוזיקה או צפייה בסרטים…

את שני הרומנים הללו חיברתי יחדיו בשנת 2005 כאשר בעלי האוזן השלישית העבירו את חנויותיהם לבניין הקולנוע שהיה בעצם די נטוש עד אז. החיבור נוצר בעקבות שיתוף פעולה שלי עם מפעל החיים של שאול גרוסברג, מייסד מועדון הרוק הישראלי בשנות השבעים, היכן שברי סחרוף ורמי פורטיס עשו את צעדיהם הראשונים, גרוסברג במודל המאה העשרים ואחת יחד עם ילדיו החיו את הקונספט בסדרת מופעי מחווה לדינוזאורים המוזיקליים של פעם, בתחילה התקיימו המופעים הללו בספוטים שונים ברחבי העיר עד שהתבססו במרתף של קולנוע מקסים ובהמשך בבר המופעים החדש שנפתח שתי קומות מעל – האוזןבר.

החשיפה שלי כאיש שגדל על רוק מתקדם ושאר ירקות למקום הובילה במהרה להיכרות עם המוזיקה בת ימינו, במיוחד זו שנוגנה באוזן בר, קראו לזה אינדי. במיוחד אהבתי את ליין ההופעות של לאון פלדמן, שדרן רדיו בתחנות הנעות על הקצה ולא רק שחשפו בפני עולם ומלואו של צלילים, שירים וחוויות. עם השנים נהגתי להגיע להופעות רבות באוזןבר, לחגוג יחד עם אנשי המועדון את ימי ההולדת של האוזן השלישית, של האוזן בר ולהנות משלל הפינוקים בימי רקורד דיי סטור שהתקיימו מידי שנה ולא לשכוח את הופעות ההפתעה על הרצפה בחנות התקליטים.

משם הדרך הלאה לסצנה המוזיקלית הישראלית העשירה והמגוונת ובכלל הייתה די קצרה והיא הובילה בהמשך לפתיחת האתר הזה שהחל כבלוג והיום הוא למעשה מגזין למוזיקה ותרבות.

האוזן השלישית, מבט לקומת הכניסה. צילום סלולארי יובל אראל
האוזן השלישית, מבט לקומת הכניסה. צילום סלולארי יובל אראל

במצב הנוכחי…

אבל בואו נצא מהחפירה, היא העבר ואנחנו מתבוננים אל ההווה והעתיד. ימי הקורונה הובילו לתהליך של מטמורפוזה באוזן, עם כניסת קבוצת המשקיעים "ילדי האוזן השלישית" של רודי נטר לשותפות והצבת אביב נטר, בוגר שנקר, אשר חזר לארץ לאחר 12 שנים בגרמניה בהן ניהל חברת הפקות תרבות וחיי לילה עצמאית, אשר פעלה ברחבי אירופה, כמנהל של שני המועדונים בתוך הקומפלקס המוזיקלי הוותיק. את שאר חלקי הקבוצה של האוזן השלישית ממשיך בניהול אלי חיון שלזכותו גם נזקפת הקמת הלייבל העכשווי "זהב שחור" במסגרתו מודפסים תקליטי ויניל הן לאלבומים חדשים ועדכניים בהוצאה בלעדית והן מהדורות חדשות ליצירות מופת מהקלאסיקה של הרוק הישראלי.

אביב נטר, חוגג את הפתיחה מחדש באוזן. צילום יובל אראל
אביב נטר, חוגג את הפתיחה מחדש באוזן. צילום יובל אראל

כעת, אחר תהליך שיפוץ מסיבי שהמבנה עבר בתוכו הכולל שבירת קירות, שינוי תפיסה ארכיטקטונית ומתן כבוד לעבר, האוזן השלישית מתרעננת והיא כוללת מעתה הן את חנות התקליטים והדיסקים יחד עם מחלקת הקולנוע והסרטים שרובן הועבר לקומת הביניים המשקיפה מעל קומת הכניסה, לצד אלבומים החנות מציגה מוצרי צריכה נוספים הקושרים למוזיקה כמרצ'נדייז שונים, חולצות ועוד, בית הקפה הקטן ששכן בכניסה למדרגות האוזן בר מול כיכר מיכאל'ס נדד אל החנות הגדולה כשהוא סוחף אחריו שורת שולחנות וכסאות על המדרכה ממש מול הסנטר. המועדון ששכן בקומה השניה – "אוזןבר" משנה את שמו ואת הקונספט ל – "האוזן – מרכז תרבות קצה"

הקומה השנייה עברה את השינוי הכי גדול כאשר קירות שנשברו, ובר שהועתק ממקומו הובילו ליצירת אולם מופעים הכפול בשטחו מהקודם, הבמה גדלה, הוקם אולם נוסף לאירועים אינטימי בגודלו, ועוד אי אילו שינויים ארכיטקטוניים שהתאימו את עצמם לתפיסת הבילוי החדשה. גם מבחינת עולם התוכן הקומפלקס עובר שינוי, לא רק הופעות אלא דגש חזק למופעי סטנדאפ, הרצאות ועולמות תוכן חדשים יתקיימו מעל הבמה.

חדשנות נוספת על סף הפילנטרופיה הציבו מנהלי הקבוצה עם אימוצה של תחנת הרדיו האינטרנטית – "רדיו הקצה" שחגגה לפני מספר שבועות עשור לקיומה, תחנה שכל כולה על בסיס התנדבותי ללא שכר והיא נושאת הדגל לעולמות המוזיקה העצמאיים, לשוליים הבועטים והבלתי מתפשרים, מיסודו של אייל "קוואמי" פרידמן, נכנסה למשכנה החדש בקומה העליונה של הקומפלקס.

גמישות, התאמה וראיית הנולד הם שמות הקוד למתן חמצן לגוף הפועם אך הוותיק הזה בסביבה ההולכת ומשנה את עצמה הן בפן התרבותי, בפן הכלכלי ובתפיסה האנושית במטרה להיות בית חם לקהילת מוזיקאים, אמנים, קהילות גאות וקהל שוחר תרבות איכותית בישראל ובעולם.

האוזן מרכז תרבות קצה, מילום סלולארי יובל אראל
האוזן מרכז תרבות קצה, מילום סלולארי יובל אראל

ולחגיגת הפתיחה מחדש

ביום רביעי התקיים אירוע ההשקה החגיגי שכלל מלבד כיבוד, אלכוהול ותשורות מפתיעות הופעה של רד בנד ולאחר מכן מופע נוסף עם גלעד כהנא.

התחושה הזו לשוב ולעמוד צמוד צמוד לבמה באוזן זורקת אותי עשור לאחור, למען האמת התחושה הזו של הופעת הרכב מסוג רד בנד, אותו רגילים לראות ולשמוע במופעי ארנות ואצטדיונים ולא באולמות קטנים דוגמת האוזן, הייתה די מהממת חושים, שתי הבובות המחוצפות הללו רד וחברו העכברוש הביאו את שלהם בגרסאות מחווה לכמה וכמה להיטים מוכרים מעולמות האר אנ בי והרוק הקלאסי. הי, הגיע הזמן לחדש את הארסנל עם כמה להיטים חדשים, אולי תנסו קצת מוזיקה ימיכונית עכשווית?…

רד בנד באוזן. צילום יובל אראל
רד בנד באוזן. צילום יובל אראל

תקלוט מסיבת שנות התשעים בסטייל דיסקו אלקטרוני לקח את הקהל שהתאסף במשך חצי שעה עד שהבמה הייתה מוכנה למופע הבא, גלעד כהנא המלווה בגיא מוזס בקלידים ואלקטרוניקה מצד אחד, בן איילון ומערכת תופים אפריקאים מהצד השני ושטף מילים שהופכות למשפטים שאינם נגמרים ודי רפטטיבים לוקחים את המאזינים לחוויית הזייה, חבל רק שבשלב מסויים נשבר לגלעד והוא סיים את המופע תוך פחות מחצי שעה, מותיר על הבמה דלי עם קרח וכמה בקבוקי בירה אותם דאגתי לחלק לכל הסובבים אותי, תודה.

גלעד כהנא באוזןץ צילום יובל אראל
גלעד כהנא באוזןץ צילום יובל אראל

על החלק האחרון של הערב, סשן הבוז והבלוז ויתרתי, עייפות…

אבל בהמשך מצפה לקהל הרחב סוף שבוע עשיר ועמוס בהופעות במסגרת החגיגות על ההתחדשות, הנה כל הפרטים

פותחים סופ"ש

יום חמישי 21.4 – תקלוטים והופעות – לחצו לרכישת כרטיסים או רישום מוקדם למופעי החינם.

חנות:

16:00 ועד סגירה – תקלוטים של מגישי רדיו הקצה בחנות האוזן השלישית

מועדון: בעלות של 80 ש״ח:

20:15 הילה רוח

21:00 קורין אלאל במופע אקוסטי

יום שישי 22.4 – מפגש קהילת האוזן – – לחצולרכישת כרטיסים או רישום מוקדם למופעי החינם.

חנות:

11:00 תקלוט, קוקטיילים, אוכל ודוכנים

החתמות על תקליטים, והפעלות לילדים בחנות האוזן השלישית

מועדון: בעלות סמלית של 20 ש״ח ויותר שיועברו כתרומה:

12:00 הרצאה על ריוט בהנחיית ניצן פינקו – היפר פופ וקוויריות. נונו ונגה ועוד כובשות את הפלייליסט עם צלילים של הז'אנר שהפך לפופולרי בטיק טוק בזכות סופי

13:30 פאנל אקטיביזם חברתי במוזיקה בהנחיית דפני ליף.

15:00 ״בוא נדבר דוגרי״ saz בפרויקט מיוחד

יום שבת 23.4 – אירועי יום התקליט – לאיוונט

חנות:

10:00 הופעות פריצה והחתמות על תקליטים בחנות

12:00 יואב קוטנר חותם על תקליטון האיש הקטן מהרדיו

15:00 הופעת להקת רסקו

20:00 הופעת להקת עם בא לבר.

מועדון: מרתון מוזיקת אינדי בועטת, הכניסה חינם

במת פיוטרו:

12:00 סבבה 5

13:10 איה זהבי פייגלין

14:20 wc

15:30 שקל מארח את צליל דנין

16:00 צליל דנין

במת פלוטו:

12:40 tapash

13:50 ניצן ורדי

15:00 Mr.Aiio Lazer

20:00 מסיבת מימונה בעלות של 30 ש״ח לכרטיס – חגיגת המימונה הרשמית של האוזן בהשתתפות לירון עמרם והפנתרים עם חפלה של אבו ג׳וש – מוזיקה מרוקאית. הרמות עד הבוקר!

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא