סיקור הופעות
כולל וידאו

עם קמילה ואורחים מיוחדים

הזמרת קמילה מארחת ליד הפסנתר בלבונטין 7 במופע שיחה עם אורחים מרתקים, היינו שם

פתיח, או כמה מילים שכבר נכתבו..

החיבור שלנו עם קמילה הוא די ארוך, החל מהמופע הראשון, חגיגה לציון השקת אלבום הבכורה "אדמה" או באנגלית "MamaLand". קמילה טרגטלוב, המלמדת בסטודיו למשחק של ניסן נתיב, נולדה וגדלה באזרבייג'ן עד שעלתה לישראל לפני יותר מעשרים שנה, החליפה מולדת אחת במולדת הנוכחית.

קמילה בלבונטין 7. צילום יובל אראל
קמילה בלבונטין 7. צילום יובל אראל

היא שבתה את ליבנו, עינינו ואוזנינו למן הרגע הראשון שעלתה לבמה מלווה בצלילי האלקטרוניקה היוצרים מתח באוויר מתוך כלי הנגינה של שטובי, לבושה בבגד אקזוטי מבד צבעוני וכל ראשה עטוף בתוך מסכת מטבעות בצבע זהב ובידה תוף קווקזי ענק עמו היא יוצרת קצב והלמות ההולכת ומתגברת.

עוד מילים שכתבתי

כך כתבתי על קמילה והמופע בזמנו – "…חווית גרוב אמיתית ושורשית, אמנית יוצרת ומבצעת, אשה בעלת נוכחות בימתית, בשלה, חושנית, המגישה עם הרכב נגני כלים אתניים לצד הקדמה האלקטרונית הכי נכונה מוזיקה הנצבעת בשלל צבעים, ריחות ותבלינים עם הרבה מאוד גרוב, שמחה ואמת, לוקחת את הצופה אל עולמות אחרים באמצעות הביט האלקטרוני הנמסך בפנים, ככה אני רוצה את המוזיקה!"

קמילה בלבונטין 7. צילום יובל אראל
קמילה בלבונטין 7. צילום יובל אראל

מכאן אתם.ן מבינים.ות שאני משוחד לחלוטין, לטובה!!!

עניינים ששמעתי וראיתי השבוע

בלי להוסיף מילה או חצי מילה על השתתפותה בתכנית הריאליטי המוזיקלית, אגש ישר לעניין, באחד מימי השבוע הגענו למועדון לבונטין 7, קמילה הופיעה במסגרת פסטיבל הפסנתר של המועדון, אשר נחבא מתחת לאדמה בקומת המרתף של הבר האפלולי, מקום בו ביקרתי לא אחת בימים שקדמו למגיפה…

קמילה ואסיה בלבונטין 7. צילום יובל אראל
קמילה ואסיה בלבונטין 7. צילום יובל אראל
לב קוגן בלבונטין 7. צילום יובל אראל
לב קוגן בלבונטין 7. צילום יובל אראל

מהלך המופע שהיה מופע רצפה, הכוונה שפסנתר הכנף הגדול של המועדון הועבר מהבמה אל המקום בו בדרך כלל הקהל יושב או עומד, ואילו הקהל הוזמן ליטול את מקומות הישיבה בכסאות שסודרו מסביב בחצי גורן ועוד ספה על הבמה המשקיפה לעבר הכל.

קמילה לב ואסיה. צילום יובל אראל
קמילה לב ואסיה. צילום יובל אראל

קמילה פתחה את המופע בביצוע שיר מתוך אלבומה אדמה, השיר "סרגולין" הנפתח בקטע תפילה זועקת בקול רם, קטע אותו בצעה גם באותה תכנית הריאליטי כמעין פתיחת מקאם אזרבייג'נית לשיר של היוריתמיקס חלומות מתוקים שהפיל לסתות בפרצופי השופטים, ובהמשך כאשר היא משלבת ומשתפת פעולה עם המשורר לב קוגן שכותב בעברית נרטיבים מדהימים והזמרת היוצרת אסיה מקרסקיה כאשר השתיים בצעו מספר שירים במשותף. המופע שכלל הרבה סיפורים מהמולדת ונסיון להעביר לקהל באירוע מאוד אינטימי את התחושות של ילדה הנקרעת ממולדתה ומתחילה חיים חדשים כאן בישראל, רץ במהירות מדהימה, כבר השעון מורה על הסיום ויש לקמילה עוד הרבה מה לספר ולשתף, מה לשיר ולהציג. מאמין שנכונו עוד הזדמנויות…
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

הנה כמה רגעים של שירה ומנגינה

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: