סיקור הופעות
כולל וידאו

תכזינה תימנית ביפו

המופע של "קולות יהודי תימן" בבית מזרח מערב ביפו, תכזינה מוזיקלית, היינו שם.

תכזינה – מלשון לכזן – ללעוס גת בצד הפה תוך כדי היוועדות חברתית, ישיבת הסבה בסגנון אוהל דיוואן, לקריאת דברי תורה או לשיר פיוטים בנוסח יהודי תימן.

דיוואן תימני – ספר שירים של יהדות תימן, המכיל בתוכו שירים לשבתות, חגים ואירועים שונים אשר במקור נכללו בתכלאל – הסידור הכולל של יהודי תימן. השירה מחולקת לפי סגנונות – נשיד, שירה, הללות, זפה, חידויה.

קולות יהודי תימן – הרכב מוזיקלי שהוקם ביוזמתו של המוזיקאי רביד כחלני ומיועד לשירה תימנית יהודית כבעבר. בהרכב נוטלים חלק לצידו של רביד – בועז גדקה, יאיר צברי, אביעד יחיא, אמיתי אריכא ועוד.

תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל

ההרכב הוקם לפני שנים ספורות והוא מבצע פיוטי שבת ושירים עתיקים מהמסורת של יהודי תימן על מגוון סגנונותיהם לפי הערים והמחוזות, בכוונה להחיות ולהביא את סיפורה של הקהילייה העתיקה של יהודי תימן מדורי דורות. המאפיין את המקהלה הווקאלית הזו בה מנגנים בכלי נגינה שאפיינו את יהדות תימן למקצבים בלבד – פחי שמן, טמבור, דרבוקה וכיוב' (על פי מסורת יהודי תימן אין לנגן בכלי נגינה אחרים מאז חורבן בית המקדש). על מנת להעשיר את הצליל והאווירה לרוח ימינו מצטרפים למקהלה הזו גם נגן גיטרה חשמלית וכן נעשה שימוש בעוד.

מי שעומד מאחורי הפרויקט המוזיקלי היא ״האגודה לטיפוח חברה ותרבות״ מיסודו של עובדיה בן שלום ובניהולו של יגאל בן שלום.

החיבור בין רביד כחלני והאגודה נוצר במלאת 400 שנה להולדתו של גדול פייטני יהדות תימן רבי שלום שבזי בשנת 2018 כאשר רביד הגיש מופע מיוחד וחד פעמי עם שיריו של שבזי, אלו הלא מוכרים והנכללים בחלקם בספר הדיוואן התימני. חיבור זה הוליד את רעיון הקמת המקהלה "קולות יהדות תימן" בה חברים מיטב הווקאליסטים מבני העדה המתמחים בפיוטים ובשירה העתיקה כמות שהיא.

התכזינה

אמש אירח בית מזרח מערב ביפו את המופע של "קולות יהדות תימן", מבחינתי זו הייתה הזדמנות נדירה לחוות את המופע אותו ראיתי לראשונה במסגרת שידור חיי לקהילה יהודית באוסטרליה בדיוק לפני שנה שהתקיים במועדון שבלול בתל אביב בו התארחו נגני הימן בלוז לצד הווקאליסטים המיוחדים הללו.

תשאלו מה לי ולשירת המקהלה? אז זיכרונות ילדות והלם תרבות שנחרטו בזיכרונו של ילד כבן עשר לערך בבית הכנסת האשכנזי גבעת רמב"ם בגבעתיים אשר גילה בחצר האחורית את בית הכנסת התימני עם הישיבה הייחודית האופיינית והשירה המיוחדת, נעצו את ההתעניינות הראשונית למוזיקה הזו.

תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל
תכזינה – קולות יהודי תימן. צילום יובל אראל

בתכלס, בית מזרח מערב היה מלא אמש עד אפס מקום בקהל שהגיע להנות מהשירה והצלילים, המופע שנמשך קרוב לשעה וחצי ללא הפסקה כלל מבחר מהפיוטים והזמירות, חלקם אלו שנהגו לשיר בליל שבת ומקורם בדיוואן התימני וחלקם עיבודים מיוחדים לשירים מוכרים ופופולאריים דוגמת "אם ננעלו" שכתב והלחין אהרון עמרם לעופרה חזה המנוחה…

רגעים מתוך המופע

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: