מהנילוס לירקון, שושנת קהיר במוזיאון תל אביב
הקונצרט של תזמורת פירקת אל נור במוזיאון תל אביב במחווה לקלאסיקות המצריות מהמאה שעברה פתח את פסטיבל פליציה בלומנטל, היינו שם
פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה השנתי מהווה מעין מסע אקלקטי בין סגנונות מוזיקליית, בין המזרח למערב דרך השפעות וצלילים שנולדו בניו יורק, קהיר, טוקיו, ליסבון ותל אביב. ולבין אז לעכשיו במסע על זמני בין סגנונות הבארוק, הקלאסי, הרומנטי עד מוזיקה חדשה בת ימינו.
זו השנה ה- 24 לקיומו של פסטיבל פליציה בלומנטל למוזיקה, אירוע הפתיחה החגיגי התקיים אמש באולם ע"ש רקנאטי במוזיאון תל אביב לאמנות. על הבמה תזמורת פירקת אל נור בניהולה של חנה פתיה ובניצוחו של אריאל כהן שהוא גם הסולן הראשי שלה.
את תזמורת פירקת אל נור כבר ראיתי ושמעתי, הפעם הראשונה הייתה בבריכת הסולטן במופע שפתח את פסטיבל ישראל בשנת 2017 כאשר אל הנגנים הבאים מכל קצוות הארץ ומשלל העמים השוכנים בחבל הארץ הזה, הצטרפה הזמרת נסרין קדרי. תזמורת פירקת אל נור נחשבת לממשיכת הדרך של תזמורת קול ישראל (בניצוחו של זוזו מוסא) המיתולוגית בערבית, זו תזמורת שצמחה מהשטח, מתוך אהבה ותשוקה למוסיקה הקלאסית המזרחית ומתוך אמונה במוזיקה כשפה על זמנית המסוגלת לחבר בין עמים. בעקבות הסכמי אברהם הופיעה לאחרונה התזמורת בדובאי במסגרת אירועי תערוכת האקספו השנתית.
בתכנית הערב שלל יצירות המגיעות ממוזיקת התזמורות המצריות החל משנות הארבעים של המאה שעברה ועד שנות השבעים. שירים שהכרנו מתוך סרטי הקולנוע המיתולוגים של ימי שישי בערוץ הטלוויזיה הישראלי היחידי אותם בצעו כוכבי זמר ומשחק כאום כולת'ום, עבד אלחלים חאפז, פריד אל אטראש, מוחמד עבד אלווהאב, וורדה ואחרים.
בין השירים שכולנו מכירים ולא רק מאותם סרטים מיתולוגיים בוצעו סוואח, סמרה, אין ראח מיניכ, וכמובן אי אפשר בלי אנתא עומרי שלבטח בוצע כאן באולם אלהמברה בשדרות על שם המלך ג'ורג' ביפו לפני תשעים שנים בפי אום כולת'ום בפעם היחידה שהיא הגיעה לארץ ישראל פלשתינא של תחילת המאה שעברה.
גולת הכותרת של המופע ואי אפשר שלא לומר קודם מילה טובה על נגני התזמורת שהיו מדוייקים אחד לאחת, הייתה כמובן הסולנית מנצרת – ג'יאנה נדאף, מי שהחלה את הופעותיה כזמרת כבר בגיל 8, אשר הביאה את הפרשנות הווקאלית שלה ליצירות הנושנות שלא נס ליחן.
בתכלס, אולם המופעים במוזיאון ידע הרבה הופעות מגוונות החל ממוזיקה קלאסית אירופאית ועד הופעות פופ ואתניות הכי קופצניות, אולם אמש הקהל הרב שמילא את האולם הגיב בדרכים הכי נכונות לצלילים שבקעו מכלי הנגינה של התזמורת, מחיאות כפיים קצובות, כמה אמיצים ואמיצות שקמו מהמושב וניסו את כוחם.ן בריקודי בטן ואפילו כמה קולולו שנשמעו בחלל האולם.
אמנם יש לי שעות לא מעטות של האזנה לשירים הללו בביצועים חיים עם מגוון רחב של מבצעים ומבצעות משני העמים שחיים כאן, אך בכל פעם מחדש אני נזרק בזיכרונות לספה שמול המרקע שהקרין בשחור לבן את אותם הסרטים של ימי שישי שהפכו לבית הספר הראשון שלי לתרבות המצרית העממית.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהמופע
צפו ברגעים המרגשים מהקונצרט
