כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

רתם שפרן – הטשטוש, אלייך

רתם שפרן רק בן 17 וכבר הוא יוצר שירים מעולים, האזינו

אבקש להכות על חטא – רתם שפרן עבר לי מתחת לרדאר ולא הרגשתי! מבקש ממכם.ן סליחה (אני גם יודע למה, היה זה יום עמוס ביותר מבחינתי). כן. רתם שפרן הוא בסך הכל בן 17 אבל עם כישרון יצירתי של מוזיקאי בוגר ומנוסה. הוא בסך הכל תלמיד כיתה י"ב, עוסק במוזיקה ומנגן בפסנתר וגיטרה מגיל מאוד צעיר, ההשפעות המוזיקליות שלו נעות מהאזנה למוזיקאים כפול סיימון, ניק דרייק ועד ברונו מייג'ור.

היום הוא השיק שיר חדש – "הטשטוש" אשר נכתב, הולחן ומבוצע על ידו בהפקתו המוזיקלית של אלון לוטרינגר. לא צריך להוסיף מילה.. אבל בעצם כן, כי השיר החדש, הוא בסך הכל השיר השני שרתם השיק בציבוריות. הראשון היה השיר "אלייך". שני השירים מחוברים בחבלים עבים, אחד מהם פותח את אלבום הבכורה שלו – "השמיים ואומנות הנפילה", העומד לצאת בקרוב, השני הוא השיר שחותם אותו.

כישרון

ושוב, למרות גילו הצעיר יחסית ליוצר מוזיקלי, מדובר באלבום קונספט מאוד בוגר, אשר שיריו נכתבו בעקבות מערכת יחסים שהסתיימה והוא אמור להנגיש את הסיפור שמאחוריה לציבור הרחב. לא קל כשמדובר ביחסים רומנטיים בגיל כה צעיר ובכלל. האלבום יכלול שבעה שירים שרותם כתב, הלחין ומבצע מתוך הרגש שאפף אותו. וכאשר מבקשים לבחון את השיר האחרון – "הטשטוש" אל מול הראשון "אלייך" אפשר לומר כי האחרון הוא היפוכו של העולם המכונס בראשון,  או כפי שיודעי דבר ביקשו להגדיר – אם אלייך הוא הפלוס, הטשטוש הוא המינוס. אם אלייך הוא נסיעה, הטשטוש הוא הליכה, אור מול חושך, תקווה מול ייאוש. ובעצם מדובר בשיר שהוא דיווח ישיר המספר את הסיפור. אולם לא רק, יש כאן עבודה מצויינת של כתיבת מלודיה, של נגינה.

רתם על עצמו

כך רתם עצמו על השיר האחרון – "זהו, הטשטוש בחוץ! עברו כמה דברים בדרך, אבל הנה זה קורה, וזה די מטורף. השיר הזה מאוד שונה ואחר משאר השירים באלבום (שמתקרב בצעדי ענק). תהליך הכתיבה שלו, ההקלטה והעבודה עליו יחד עם אלון לוטרינגר הרגישו אחרת מהשירים האחרים. כאילו ידענו בדיוק לאן אנחנו מכוונים, הכל היה נורא ברור לאורך הדרך והשיר הזה יצא בדיוק איך שדמיינתי אותו. אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהב את כל השירים באלבום מאוד, אבל לטשטוש יש מקום מיוחד אצלי. אני חשוף בשיר הזה, בלי חרטוטים. מקווה שאולי תוכלו להתחבר אליו, ואליי דרכו. ממני אליכם, תודה"

אז קבלו בבקשה את שני השירים כפי שיצאו בתצורת וידאו קליפ

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d