מחזות זמר בתאטרון
כולל וידאו

אהובת הקצין הבריטי מעל בימת הבימה

במסגרת חג המחזמר עלה המחזה של ענת ברזילי וקובי לוריא –"אהובת הקצין הבריטי" בתיאטרון הלאומי הבימה, היינו שם.

חג המחזמר הנו פסטיבל המציג בבכורה עולמית מחזות זמר מקוריים בעברית של יוצרים מקומיים. החג נוסד בשנת 2013 על ידי המחזאי והבמאי הבינלאומי אורי פסטר במטרה לקדם את התרבות. כבר בשנתו הראשונה של הפסטיבל זכה המחזמר "בילי שוורץ" להישגים יוצאי דופן כאשר עלה במסגרת תיאטרון חיפה וזכה בארבעה פרסי התיאטרון הישראלי. כך גם עם המחזמר "סוליקא" שעלה בהצלחה בתיאטרון באר שבע ו-"סירות בודפשט" שעלה בתיאטרון הקאמרי. בשנותיו הראשונות התקיים האירוע בעיר בת ים שנתנה את חסותה למופעים. כעת, אחרי הפסקה מאולצת של שנתיים, לקח על עצמו התיאטרון הלאומי הבימה בתל אביב להיות אכסניה למפעל התרבותי והמוזיקלי המצוין ולקדם יצירה ישראלית ולמצב את מעמדו כבית ליוצרים ישראליים.

השנה מתארח הפסטיבל הוותיק במסגרת אירועי הפסטיבל הלאומי למחזאות ישראלית ויציג שלושה מחזות זמר ישראליים שנבחרו לתחרות מבין 72 הצעות ויועלו בבכורה עולמית – מלך השנוררים – מאת נתי ברוקס ואלדד שרים, אהובת הקצין הבריטי – מאת ענת ברזילי וקובי לוריא, עמירם – מאת גיל ארי כהן ואליאור פלח.

אז מה היה לנו אמש בתיאטרון הלאומי הבימה?

נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הגיעו לתיאטרון הלאומי הבימה לאירוע פתיחת הפסטיבל הלאומי למחזאות ישראלית להצגה עוד חוזר הניגון ע״פ הביוגרפיה של אלתרמן.

 נשיא המדינה יצחק הרצוג בהבימה. צילום מוטי קמחי
נשיא המדינה יצחק הרצוג בהבימה. צילום מוטי קמחי

כך קרא נשיא המדינה רגעים לפני תחילת המחזמר – ״מיכל ואני שמחים מאוד להיות איתכם כאן, באכסניה המכובדת הזו, בתיאטרון הלאומי שלנו, ולשוב ולהדגיש שעצם קיומה של אמנות ותרבות ישראלית חיה ובועטת עשירה, אמיצה, ופורצת דרך, נחוץ לנו, כחברה אנושית וכאומה, כמו אוויר לנשימה. זה חלק הכרחי מהחוסן הלאומי שלנו! משך תקופה ארוכה, ארוכה מדיי, נעדרה היצירתיות הזאת מחיינו, וזאת בשל מגיפת הקורונה והמחיר הכבד שגבתה מעולם התרבות הישראלי. כמה טוב שאנחנו מצליחים, אף שהנגיף עודנו חלק מחיינו, לחזור וליהנות מתרבות ישראלית בכלל, ומתיאטרון מקורי משובח בפרט.״

לעומת אירוע הפתיחה החגיגי, אנחנו בחרנו את המחזמר "אהובת הקצין הבריטי" מאת ענת ברזילי וקובי לוריא בכיכובם של עדי ארד, ניצה שאול, ענת ברזילי, משה פרסטר, אייל זוסמן, ניצן ינקולוביץ, אוריה לימור קומורניק, עדן אמסילי, יריב קוק, אדווה רפאל, עלמה קלי, פז פרל וברק ביטון.

המחזמר לוקח את הצופים אל תוך סיפורי אהבה ותשוקה בצילו של מאבק הישוב היהודי בארץ בשלטון המנדט הבריטי בשנת 1947, אם ובת המנהלות סיפורי אהבה סודיים. קלרה- כוכבת התיאטרון הסאטירי "היתוש" המאוהבת בקצין בריטי צעיר ובתה לאה המסתירה את זהות אהובה הפלמ"חניק בשל מוצאו המזרחי מפני ההורים יוצאי לודג'… שתי הגיבורות מנסות להתגבר על האווירה הקשה והבלתי אפשרית לאהבה בתל אביב המנדטורית. כאשר פעילות להקת התיאטרון כשלוחה במאבק על המדינה, מציתה את הדרמה באש האהבה והתקומה גם יחד. שיריו של קובי לוריא המבוצעים בעלילת המחזמר מלווים בידי הנגנים – אוהד בן אבי (המנהל המוזיקלי), און זבולודוביץ, איתמר בן זכאי ודניאל ספיר.

שעה ורבע של מסע בזמן לימים שלפני קום המדינה, על השפה, התלבושות, המציאות והסיפורים הנשזרים בעלילה, אהבתי כל רגע, למרות שקראתי אותם כלוח פתוח לגבי התפתחויות דרמטיות בעלילה, היה צפוי, אבל היה מרתק. ניצה שאול גנבה קצת את תשומת הלב, בדמות הציורית ובכלל, אהבתי.

רגעים מתוך המחזמר

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מוטי קמחי

צלם עיתונות עוד מהימים שבאמת קראו כאן עיתונים מנייר, נקבו בשם של עיתון, מוטי היה צלם במערכת, בעצם בשטח. מוטי גם שרוף על מוזיקה טובה, אולדסקול ישראלי של המאה שעברה, רוק, ג'אז, דברים טובים. מעת לעת כשהוא לא מוזעק לצלם אסיפת בחירות או הפגנה הוא מוצא את הזמנן להביא עבורנו מטעמי צילום מהופעות.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: