קליפים חדשים

פול טראנק עם גאיה אלבס – עיניים

שיר חדש של להקת פול טראנק מתוך אלבום שבדרך - עיניים, האזינו

בדרך לאלבום EP חדש – "ממותה" של הרכב האתנו רוק הישראלי Full Trunk הנחשב לאחד מהרכבי ההופעות הטובים ביותר בארץ, יוצא הבוקר השיר "עיניים"  אשר נכתב בידי גל ניסמן והולחן במשותף עם זהר ברזילי. השיר נכתב לאחר סבב הלחימה האחרון בחודש מאי 2021 והוא עוסק ברצון והניסיון הכמעט בלתי אפשריים לניתוק בימים כאלה, אל מול המעברים החדים שבחזרה לשגרה במציאות האבסורדית של חיינו. במסגרת השיר מארחים חברי הלהקה את גאיה אלבס, זמרת צעירה, אותה פגש גל ניסמן בסדנת אמן שהעביר לפני כמה שנים. בזמן כתיבת השיר, כשחשב על קול אישה שיתאים לווייב, נזכר בקול המיוחד
שלה והנה התוצאה לפניכם.

כך גל ניסמן עם יציאת השיר – "הרבה זמן לא כתבתי משהו כזה, אבל ארבע שנים עברו מאז האלבום האחרון של פול טראנק, ויש יש פה רגע.. מרגש על אמת. המכתב הזה מיועד לכל האנשים היקרים שהולכים איתנו דרך, שהיו כבר במיליון הופעות, ששאלו "מתי אלבום?", שהמתינו בסבלנות ומגיע לכם לדעת למה לקח לנו ארבע שנים לסיים את האלבום הזה. לוקח אחורה בזמן רגע… קיץ 2018 , מצאנו את עצמנו מתפוצצים על החיים. במות גדולות, קהל משוגע, הופעות שרק פינטזנו עליהם, שיתופי פעולה עם מוזיקאים שגדלנו עליהם. חלומות של עשר שנים, התגשמו בעשרה חודשים. אלבום מס' 4 ממותה יוצא לעולם ב-22.2.11 וכל זה קורה כשאנחנו שרים באנגלית, רק שהשירים האלה, באנגלית, פתאום קיבלו חיבוק כאן, בבית וזה הפך ת'בטן… בקטע מעולה… וזה לא עבר לידי, החיבוק הזה, ולאט לאט אני קולט, ש-חלומות גדולים על חו"ל התחלפו בחלומות שקורים פה (גם בואו נדבר תכלס.. מדובר בחבורה של בבונים… מה אנגליה עכשיו) התחיל להיות מוזר לשיר הופעה שלמה באנגלית ולתקשר עם קהל של משוגעים בעברית, התחיל להיות קשה יותר להתבטא כמו שרציתי באנגלית ולאט לאט הצורך שלי לכתוב בעברית, הלך וגדל. אז במשך שנתיים כתבתי וכתבתי. חלק מהסיבה שלקח כל כך הרבה זמן לאלבום, היא שניסיתי למצוא את עצמי מחדש בעברית והיה לא קל. בזמן התהליך הזה היו שירים שיצאו לאוויר העולם… וואלק, לישון בעמידה, רבע שעה, עוד יום. היו כאלה שעמדו לצאת… ואז הגיע איזה מניאק מסין וגמר לנו על החיים. נתנו לי מלא זמן לכתוב ואני עוד בקושי מעכל מה עובר עליי, שלא לדבר על לדעת מה בא לי להגיד ולכתוב. כל
כך הרבה תחושות וכל כך מעט השראה. בשלב מסוים שחררתי לחץ, התחלתי לצבוע בתים ואמרתי ניתן לדברים לחלחל ולזמן לעשות מה שהוא יודע. בערך לפני שנה, כשדברים קצת שקעו, התחלתי להבין לאיזה כיוון אני רוצה לקחת את זה גם מבחינת הטקסטים וגם מבחינת המוזיקה. לאן בא לי ש-נתרחב. צירפנו לצוות ההפקה של אריאל ושלי – איש יקר ומוכשר בשם זהר ברזילי, חיים שלי בלב, שמעבר לתרומתו המדהימה בהפקה גם היה שותף בתהליך הכתיבה של חלק מהשירים. ולאט לאט אחרי לא מעט שירים שנכתבו ונגנזו, הגיחו להם חמישה שירים חדשים בעברית, שיצטרפו לכמה שאתם כבר מכירים, שהרגשנו כולנו שהם צריכים להיות
תחת אלבום אחד. שעות ארוכות, ימים ולילות בין ארבע קירות אולפן. הרבה רגעים של אושר לצד רגעים של תסכול, חרדה וחרא על החיים שלי הביאו את האלבום הזה. ואני גאה בו מאוד. כולנו. תודה שחיכיתם. מקווה ומאמין שהיה שווה. נתראה בבארבי ב24.12 לחגוג וגם אולי להשמיע קצת."

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: