לפני הכל יש לי שני דברים שאני חייב לציין. הראשון הוא אודות המופע הכי מטורף של הקולקטיב שחוויתי. זה היה לפני תשע שנים במסגרת פסטיבל הפסנתר שנערך במשכנו הקודם במרכז סוזן דלל בנווה צדק. האולם על שם ירון ירושלמי מאוד דומה לאולם על שם קאופמן במוזיאון תל אביב לאמנות, היה מפוצץ, היו כלי מטבח, סירים מחבתות, מזלגות וכפיות אשר חולקו לקהל שהוזמן לקום על רגליו ולהצטרף לחגיגה המוזיקלית, מי שלא ראה שמחת כלי מטבח וקלידים לא ראה שמחה מימיו. ולא שלא חוויתי עוד מופעי הרפתקאה עם הקולקטיב, אולם זה היה הכי הכי!!!
הדבר השני – יש לי חיבה עמוקה לאולם על שם קאופמן במוזיאון תל אביב לאמנות, כל המופעים שחוויתי באולם הזה במסגרת פסטיבל הפסנתר בשנים האחרונות היו המופעים היותר טובים שהתמזל מזלי לחוות במסגרתו. אלישע בנאי, אלון לוטרינגר, האחיות כרקוקלי, וגם ערן צור ובטרינג טריו במסגרת פסטיבל הג'אז. תמיד יצאתי מחוייך ומסופק משם.
ועכשיו לעניינינו
השנה חזר הפסטיבל לחיות מחדש, עם קהל חי תוסס ונושם, אמנם רובו מאחורי המסכות המטופשות אבל חי ומגיב. איזה כיף. מוזיקה זה דבר טוב כשיש קהל!! מרוב עומס מופעים שהייתי חייב ומוכרח לחוות בימים האחרונים מחוץ לפסטיבל (תמיר גרינברג בשוני, נרקיס באמפי וואהל, אסי לוי בצוותא…) שריינתי לעצמי את הערב הרביעי והאחרון, החותם את ארבעת ימי פסטיבל הפסנתר. מתוך אירועי הערב בחרתי את המופע של עידן רבינוביץ, מהדמויות המובילות בהרכב העל – הקולקטיב. הרכב שחלק ניכר מחבריו כבר הספיק לצאת להרפתקאות עצמאיות בשנים האחרונות, רועי ריק, האיש והמפוחית שיצא להרפתקאה עם מסע לעולם האיטלקי עם שירי פבריציו דה אנדרה, נדב לוזיה יצא להרפתקאות לא שגרתיות כולל חיבור לגלעד כהנא מג'ירפות וגיא מוזס, רועי רבינוביץ, האח הצעיר שיצא לדרך עם אלבום בכורה, יוסי מזרחי, פעם מנטור מוזיקלי באלבומיה של נינט טייב וכיום בן זוגה ואב בנותיה, יוצר עצמאי ומפיק מוזיקלי לאמנים צעירים. ועוד ועוד, בטח מההתרגשות שכחתי כמה מהשמות, סליחה…
אז עידן רבינוביץ עושה את צעדיו לקראת השקת אלבום בכורה משלו שיקרא בשם – "The Promise of Summer". האלבום ששיריו נולדו ונוצרו במהלך ימי הקורונה הכלל לא עליזים אך לזכותם הם יצרו זמן איכות ליוצרים לשבת בין ארבעה קירות ופשוט ליצור, הופק במשותף עם המוזיקאית והקלידנית יעל זלינגר, מי שעומדת מאחורי ולצד שמות כיסמין מועלם, רונה קינן, עידן חביב ועוד.
מדובר במסע מוזיקלי המשלב בין מוזיקה אקוסטית וצלילים אלקטרונים, החובקים יחדיו השפעות מתחומי היצירה כפולק, היפ הופ ומוזיקה קלאסית או באמירה יותר מופשטת – עידן ממשיך באלבום הבכורה שלו את הקו המוזיקלי שכל מעריצי ונאמני הקולקטיב מכירים, עם השפה המוזיקלית הייחודית, עם המבנים הכלל לא פשוטים בפלואו של השירים, עם החוכמה והטקסטים המשובחים, אך הפעם ללא כל הידיים של חברי הקולקטיב, כעת זה עידן ויעל בלבד.
אם לא טעיתי 11 שירים חדשים יכללו באלבום והם גם בוצעו לראשונה בפומבי במהלך המופע שנפתח עם חומרים מוכרים וטובים מימי הקולקטיב, וזרם הלאה עם השירים החדשים. את עידן שניגן לסירוגין על פסנתר הכנף וגיטרה אקוסטית, ליוו יעל זלינגר שניגנה בקלידים ושקד קליין על התופים.
גם סגירת המופע הייתה עם חומרים של הקולקטיב ובמיוחד ההדרן שנחתם עם וויסקי אייז המצויין תמיד כשעידן ויעל מנגנים בארבע ידיים על קלידי פסנתר הכנף, כמו שבקולקטיב נהגו לנגן. לדעתי זהו הסיום הכי מדוייק והכי נכון לפסטיבל, שמחה, פסנתר ושיתוף פעולה מוזיקלי.
כעת נותר רק להמתין ליציאת האלבום עצמו.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה.
רגעים קסומים עם השירים החדשים
