סיקור הופעות
כולל וידאו

אסי לוי חוגגת את השקת אלבום הבכורה

השחקנית וכעת גם הזמרת והיוצרת אסי לוי חגגה את השקת אלבום הבכורה שלה במועדון צוותא, צהרי שישי, היינו שם.

צוותא המיתולוגי בצהרי יום שישי, אט אט מגיעים.ות המוזמנים.ות של השחקנית אסי לוי, שחקניות תיאטרון מיתולוגיות לצד צעירות יותר, מוזיקאיות, חברות לדרך, אווירה משפחתית של מסיבה פרטית. אסי לוי חוגגת את השקתו של אלבום הבכורה שלה – "טוונטי-ניין אנד דה נייברז", הכולל 8 שירים שנכתבו, הולחנו ומבוצעים בידי אסי לוי בהפקתו המוזיקלית של אמיר פרי יחד עם רז בורג ובסיוע טקסטואלי של שילה פרבר.

אסי לוי במועדון צוותא. צילום יובל אראל
אסי לוי במועדון צוותא. צילום יובל אראל

על הבמה אמיר פרי בגיטרה, שי חלמיש בגיטרת בס, רז בורג בקלידים, שי ברוך על התופים וצמד הנשפנים – ליאור בלכר בחצוצרה וירון אוזנה בטרומבון. הקהל דרוך, אסי עולה לבמה לקול תשואות כפיים ושריקות (כן היו גם כאלה..), לבושה בחליפה מחוייטת בשחור, תופסת את העמדה המרכזית בקדמת הבמה צמוד למיקרופון. לט דה שואו בגין…

רגע, רגע, נעצור. כולנו מכירים את אסי לוי בדמות שחקנית התיאטרון והקולנוע, מאחוריה סדרות טלויזיה, הצגות תיאטרון וסרטי קולנוע, כאלו שהובילו אותה עם משחקה המצויין ונוכחותה על המסך ועלה במה לזכות פעמיים בפרס אופיר, בפרס התיאטרון הישראלי ופרס האקדמיה לטלוויזיה. כבוד גבירותי ורבותי!!

אסי לוי במועדון צוותא. צילום יובל אראל
אסי לוי במועדון צוותא. צילום יובל אראל

הידעתם שאסי לוי, שהיא כבר לא ילדה, עמדה לפני 30 שנה להשיק אלבום בכורה? שירים ולחנים פרי עטה, היא החליטה שלא לשחרר והאלבום נגנז לפני שהציבור שמע משהו ממנו. את אהבתה למוזיקה היא לא זרקה ובהמשך היא הספיקה להיות חברה בלהקת בנות יחד עם טל גורדון ,ענבל פרלמוטר המנוחה ואיגי וקסמן. איזה הרכב מנצח, ועוד יותר איזה שם הן בחרו להן – להקת "המזדיינות", בסוף לא יצא מזה כלום, ענבל כידוע נהרגה בתאונה, הבנות המשיכו עוד קצת לשחק בחדרי חזרות אבל זה לא התפתח מעבר לכך. אסי המשיכה בעוד כמה הרפתקאות מוזיקליות בביצוע שירים, עם נרי פרידמן, עם הנרי ובפרויקט המוזיקלי פנסים.

היו אלו הרפתקאות שלא נמשכו מעבר לסטוצים מוזיקליים קצרצרים. את השנים האחרונות בילתה אסי בצילומי סרטים והצגות תיאטרון.

ואז הגיעה המלכה – מגיפת הקורונה. המגיפה היוותה את נקודת המפנה שהובילה את אסי להתחיל לעבוד על יצירת שירים שהפכו בסופו של דבר לאלבום העונה לשם – "טוונטי-ניין אנד דה נייברז", על שמו ופירושו בהמשך.

כך אסי מספרת בעצמה עם שחרור האלבום על התהליך"שעון הזמן עצר מלכת וזימן עבורי עולם שלם של הפתעות שפרצו החוצה כבמטה קסמים והפכו את עולמי. שנת 2020 ,בשעה שנגיף הקורונה דוהר קדימה ומכה בכל חלקה טובה בעולם והתודעה מתחילה לדמיין את הבאות, הבנתי שזה הזמן שלי להתפנות לכתיבה ולמוזיקה – אהבתי הראשונה. צללתי פנימה עמוק אל תוך עצמי ללא פילטרים, מלאת פחדים, אבל עם טונות של כנות, הסתכלתי לעצמי בעיניים והתחלתי לדבר. המילים זרמו עם המנגינות, והלב דימם ורקד בו זמנית. הזמן האינסופי שנפער בחיי אפשר לי לעבד כל רגע ורגע מסערת הלב וקרנבל הגעגוע הפרטי שלי. כל השירים באלבום נכתבו, הולחנו, הוקלטו והופקו במהלך השנה הזאת, כולל הקליפים שביימתי וערכתי. זו הייתה הזדמנות ענקית עבורי לאחד ולהביא למיצוי את כל הניסיון, הידע והיכולות שלי לכדי יצירה אחת שלמה שהיא כל כולה חתיכה מהלב שלי ועל כך אני אסירת תודה. לכל מי שלקח בה חלק ובחיי, תודה".

כאן בבלוג, חשפנו את השירים שבישרו את יציאתו של האלבום – "לילה בפריז", "ריקוד אחרון", "לצבעים שלה" ו – "תגידי לי מאמא". האלבום כולו הוא בעצם התכנסות והתבוננות פנימית של אסי לוי על חייה וכל ההשפעות סביבה, מעין חשבון נפש הנחשף על גבי מילות השירים שנעטפו במלודיות.

וכעת נחזור לבמה בצוותא, המופע מתחיל עם ביצוע לשיר "ז'ה טאם פור" המביא סיפור על בדידות, אהבה ובקבוק משקה..

המופע זורם הלאה עם השירים שכבר יצאו לאור – "לילה בפריז", "ריקוד אחרון". כעת אסי עוצרת לרגע כדי להביא סיפור לקהל, הקדמה לשיר הבא, היא חוזרת אחורה לימי המחאות וההפגנות, מספרת על המהומה שפרצה כאשר אחת המפגינות חשפה את שדיה וטיפסה על המנורה, סמל המדינה, הסיפור הזה מוביל לשיר הבא – "הגבול הוא השדיים", מילותיו מספרות בלשונה של אסי את סיפורה של המפגינה המחליטה על מעשה במקום מצבורי המילים שלא מביאות תשובה. גם השיר הבא הוא סיפור מעניין, בתכלס,

אם אסי לא הייתה כותבת את הסיפורים שצברה כשירים, היא הייתה יכולה בקלות להפוך אותם לאוסף סיפורים, מעין פכים קטנים של חיים ורגעים מתוכם. השיר – "קמה בצהריים" על ההיא שהתאהבה ועזבה את עולמה ללכת שבי אחריו, לצילו היא בעצם כלום, חייה עוברים בחוסר מעש ושינה עד הצהריים.

אסי לוי במועדון צוותא. צילום יובל אראל
אסי לוי במועדון צוותא. צילום יובל אראל

חמישה שירים מהאלבום הטרי, אסי עוצרת לרגע וחוזרת לסיפור, היא מביאה לקהל את הרגעים הללו בהם הבינה שהיי, הכל כבר לא כמו שהיה, היא מבינה שהמסך ירד על התיאטרון והיא מחפשת להעסיק את עצמה ולעשות משהו, המשהו הזה הוא הכתיבה, ההלחנה, המפגש עם אמיר פרי שלוקח על עצמו להפוך את הסקיצות מהנייר לשירים בהפקה מוזיקלית, ללכת את כל הדרך עד האלבום השלם.

אסי ממשיכה, את הבלייזר מהחליפה המחוייטת היא משילה, כעת היא נראית יותר נערית מבתחילה, נערה צנומה בחולצה גברית לבנה, עוברת לשיר את "סדר יום", השיר לא מצוי באלבום הטרי, אבל אסי אוהבת לקלף פצעים, השירים שלה הם חשיפה, סוג של תהליך אישי. החשיפות לא פוצעות את המאזינים, הקהל, הכל עטוף במלודיות מהודקות בהפקה מצויינת שנותנת תחושה של פאן.

כעת היא מביאה סיפור קטן נוסף, בשיר "אל תוותרי" על אהובתו של קצין המשטרה, בחורה שלא עושה חשבון לכלום והחלטותיה הן על בסיס הרגש כאן ועכשיו.

אסי לוי במועדון צוותא. צילום יובל אראל
אסי לוי במועדון צוותא. צילום יובל אראל

אסי עוצרת שוב ומביאה את הסיפור המרכזי, מהו מקור שם האלבום הטרי – "טוונטי-ניין אנד דה נייברז", אמה הייתה נוהגת לטוס מעבר לים כדי להמר בבתי קזינו, במיוחד בשולחנות הרולטה, הייתה שמה ערימות של ז'יטונים בדרך קבע על מס' 29 ועל כל השכנים שלו והמהלך הזה הביא את שם האלבום…

על השיר סיפרה אסי לוי עם השקתו במהלך השנה החולפת – "אמא שלי אהבה מאוד להמר – זאת הייתה אחת מהנאותיה הגדולות. פעם בכמה חודשים היה 'מדגדג לה' והיא הייתה אורזת וטסה. אף אחד לא יכול היה לעצור אותה. לי, כילדה, זה נראה היה נורמלי והייתי בטוחה שככה זה בכל הבתים. פעם אחת, לאחר שהיא התעקשה שאצטרף אליה לאחת מהנסיעות האלה, התעוררתי בארבע בבוקר וגיליתי שאמא איננה, שהיא עוד למטה בקזינו. כשירדתי לחפש אותה, בדיוק באותו הרגע, מספר המזל שלה 29 זכה. ואז הדילר צועק – "טוונטי-ניין אנד דה נייברז", ואמא שלי אומרת לי – "את רואה, הבאת לי את המזל"… אני הייתי מספר המזל שלה ובאותו הלילה היא השאירה אותי קרוב אליה. עוד לא התרגלתי לכך שאמא שלי באמת איננה, הרולטה מסתובבת והכדור לא נעצר, לא על 29, לא עלי, לא עליה. היא כל כך חסרה"

אסי עוברת לביצועו של השיר "תגיד לי מאמא" השיר הפותח את האלבום והוא בעצם דו שיח יחידי של אסי אל אמה, המירוץ אחרי הרולטה והזכייה. ממש סיפור שהומחז לנגד עינינו רגע לפני כן.

עוד רגע המופע מגיע לרגעיו האחרונים, כעת אסי שרה את "לצבעים שלה" זהו סיפורה של אשה ואהבה וריגושים ותעתועים, האם זו אהבה לגבר, האם זו אהבה לאשה, הכל בפרשנותו של המאזין, שיר עם רמזים נסתרים.

את ההדרן לקחה אסי בחזרה להתחלה והגישה את הגרסה הצרפתית לשיר "לילה בפריז" – "Une nuit à Paris" עם הטקסט שתרגמה עבורה דורית שילוח. בלובי של צוותא כבר המתין לקהל שולחן עם עותקים מהאלבום החדש. בהצלחה.

אסי לוי תמשיך בחודש הבא את סבב הופעות השקת האלבום. בתאריך 21 בנובמבר היא תפציע שוב מעל בימת תיאטרון חיפה עם המופע. בתאריך 27 בנובמבר היא תחזור להופיע עם השירים מעל בימת מועדון נוקטורנו הירושלמי.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: