יום שישי, אוקטובר 30, 2026

נטע ברזילי – CEO + DUM

מי שהביאה את האירוויזיון לתל אביב, נטע ברזילי, משיקה הערב שיר חדש בו היא מראה לכולם מי הבוס – "CEO" .בנוסף, משיקה נטע שיר נוסף – "DUM", האח החורג והמיוחד של "CEO"…

השיר CEO שנכתב על ידי נטע, אבשלום אריאל, איתי שמעוני והופק על ידי המפיק הבינלאומי שאחראי על להיטים עולמיים, בועז ונדרביט, מביא לקדמת הבמה את ההעצמה האישית אותם נטע מעלה לשיח לאורך השנים. עוד מספרת נטע בשיר על הדרך לקבלת החלטות בעצמך, איך לא לתת לפחדים והרגשות להשתלט עלייך ולשלוט כמו CEO על החיים הפרטיים שלך.

בנוסף, הוציאה נטע את השיר "DUM "שגם כן נכתב על ידה וע"י אבשלום אריאל ואיתי שמעוני תוך הפקה יוצאת דופן של בועז ונדרביט, בו נטע מספרת על עולם הדייטים שנכנסה אליו לאחרונה וכיצד הם יכולים לשבש לך את המחשבה וגרום לך להרגיש "DUM ."השיר הינו המשך ישיר של הסינגל "CEO" ומציג את המצב הנגדי בו הטיפשות משתלטת בעקבות רגשות.

יחד עם הוצאת השירים, נטע חוגגת הישג נוסף גדול מאוד של חתימה בחברת התקליטים החדשה של Music Disney – curve-s שמהווה עוד צעד משמעותי בקריירה הבינלאומית של נטע. חתימה זו תגדיל את הפעילות של נטע באירופה וארצות הברית.

כך נטע ברזילי על השירים החדשים והחתימה – "החיים עשויים מהחלטות של כן ולא. בזמן האחרון אני מוצאת שמאוד קשה לי לקחת החלטות בעצמי ונותנת לפחדים, לרגשנות ולהעדפות של אנשים אחרים לחדור למוח שלי, עד אוטומציה מוחלטת וחוסר ביטחון גדול. אני המאדר פאקיניג CEO של החיים שלי, של חברה ושל המסע שלי – אני מזמנת שליטה בחזרה אלי לחיי. כתבתי את CEO כקריאה לכולם להצטרף אלי, להיות חסרי פחד ולעשות את הבחירות בעצמנו. DUM – הוא האח המעוות, הנוזלי והמטומטם של CEO .הוא מתאר סיטואציה שחוויתי לא מעט שיש לי קראש על מישהו ואני מרגישה שהאוויר בורח מהמוח ואני נהיית מפגרת. מצאתי את עצמי לאחרונה בחזרה בעולם הדייטים ועכשיו אני יותר מחוברת לילדה המובכת והמטופשות שבי יותר מאי פעם".

על הקליפ אחראי הבמאי רועי רז

 

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...