ציון גולן וסגיב כהן – ברכי נפשי
ציון גולן וסגיב כהן בשיר לפי מילותיו של אביגדור קהלני – ברכי נפשי
מידי שנה בחוה"מ סוכות מתקיים בראש העין, בירת העדה התימנית בישראל, פסטיבל "תימנה", שלא כמו אחיו "התימניאדה" הנחגג במלונות בעיר הקיט אילת, שוקדים פרנסי הפסטיבל ועיריית ראש העין ליצור שילוב נכון בין עבר, הווה ועתיד. לצד הופעות של בכירי הזמר התימני ובכלל כוכבי זמר בני העדה, מתקיימת במה אתנית טהורה בה נערכים מופעים הנותנים מקום של כבוד ליצירה ושירה מסורתית העוברות מדור לדור. גם מתחם דוכנים המשלבים בין מזון, לבוש, תכשיטי כסף ואמנות אתנית לצד תצוגה נודדת מתוך המוזיאון של יהדות תימן המצוי בעיר.
אשתקד וגם השנה הפסטיבל לא יוצא לפועל, תלו את האשמה במגיפת הקורונה. אולם את החיבור, ולו הסמלי ביותר לסוכות ובני תימן מביאים השנה שניים מהיוצרים והמבצעים הבכירים בעדה – הזמר היוצר סגיב כהן וחברו ציון גולן.
השניים לקחו את מילות שירו של אביגדור קהלני, תימני לתפארת, גיבור מלחמה, אישיות ציבורית ושר בממשלה לשעבר, אורח קבוע בפסטיבל תימנה, הנחשף כפזמונאי הנותן כבוד רב למסורת העדה. מילות השיר שכתב אביגדור קהלני, "ברכי נפשי", מתוך רחשי לבו, מבטאות את השמחה הפנימית שהייתה מנת חלקם של העולים מתימן שזכו לעלות לארץ מארץ תימן הרחוקה.
על אף קשיי הקליטה, על אף הדלות והקושי של החיים במעברות בתחילת הדרך. עם כל זה, הם הסתפקו במועט, הם היו מלאי הכרת הטוב כלפי בורא עולם שזיכה אותם להגשים את החלום של אבות אבותיהם לעלות ארצה ולנשק את עפר ארץ ישראל, ולבם היה מלא אושר ושמחה.
את מילותיו של קהלני הלחין סגיב ברוח הימים ההם ואילו הבמאי עוזי ג'ורג' הצליח להביא בזמן הקצוב של השיר ראשי פרקים מתרבות יהודי תימן כמו לימוד מסורתי של ילדים אצל המוֹרי, לבוש מסורתי, ישיבת תכזינה, מאכלים מסורתיים, והצעד התימני המפורסם.
