חדשות הסצנהחדשות מקומיות
כולל וידאו

תמיר גרינברג היכה את הקופה!!

המוזיקאי תמיר גרינברג הוא הזוכה בתכנית הריאליטי הכוכב הבא, אמרתי לכם!!

חפירה לילית

השעה כבר שתיים לפנות בוקר, לא זכיתי לצפות בשידור החי של פרק הגמר בתכנית הריאליטי המוזיקלית "הכוכב הבא" של ערוץ קשת 12. הייתי עסוק בעניין יותר חשוב, צפיתי בהופעתה של הזמרת היוצרת רעות זורמן, בוגרת בית הספר למוזיקה רימון, אשר חגגה את השקת אלבומה בתאטרון תמונע, על כך בהמשך היום, היה זה מה שקרוי חיבור לשורשים ותחילתו של תהליך אמיתי, לא באמצעות חשיפה במדיה הכי גדולה בארץ, אלא מלמטה ממש, לימודים, התנסות, יצירה עצמאית והגשה.

ולעניינינו

אכן, נחזור לעניינינו, טוב שיש ממיר בבית, כשחזרתי מההופעה התיישבתי מול המרקע לצפות בהקלטה של פרק הגמר, הכינותי מראש. ראשית, הם ממש הגזימו עם זמן הפרסומות, טוב שאפשר ללחוץ פורוורד… זה היה צפוי, מבחינתי כמובן, הזכיה והמקומות שנקבעו, ככל הנראה על פי הצבעות הצופים שהפעם הוכיחו בגרות ותבונה מוזיקלית מקצועית.

הזוכה המאושר

אין ספק לגבי תמיר גרינברג, ה- Dude שראיתי לפני מספר שנים, עוד כשהיה תלמיד בתיכון והוביל הרכב נגנים גרובים בשואו קייס בינלאומי, אין ספק שישראל קטנה עליו ואילולי מגיפת הקורונה כוכבו דווקא בתפוח הגדול היה זורח, לדעתי לא פחות מהכוכב של ניר טיבור אקא דניס לויד. תמיר הוא מוזיקאי אמיתי, לא רק שהוא יודע לשיר ובמיוחד להגיש, פרפורמר, הוא ראשית וקודם כל, מוזיקאי יוצר, מעבד, מלחין, אמנם סגנונו מצוי בשדות המוזיקה השחורה, ה- RNB וכל הסובב, אך זהו למעשה הבייס למוזיקה הפופולארית אם אתה לא חובב K פופ גנרי… הקיצר – תמיר נבחר על ידי כבר מן זמן, הבחורים פשוט אשררו את החלטתי, בבחינת – אמרתי לכם.

ונמשיך הלאה

ואלרי חמאתי היפואית היא הפחד שעומד כעת מול עיניהן של זמרות ערביות שנטמעו בהווי הישראלי – נסרין קדרי וגאיידה, שתי זמרות שבאו מהסביבה הערבית והדרוזית אל התווך הארצישראלי והפכו כוכבות האהובות על שני העמים החיים כאן ולא רק, גם מעבר לירדן והים ברחבי המזרח התיכון. אז, כן, יש להן סיבה טובה לדאוג, כי ואלרי חמאתי הולכת להיות הכוכבת הבאה ובכל העוצמה, היא כל כך טובה במה שהיא עושה על הבמה, הקול, הנוכחות. הדבר היחידי שחסר כרגע הוא הניהול הנכון שידאג להביא את הכותבים והמלחינים המתאימים כדי ליצור עבורה מספיק חומר שייתן זמן במה,  להערכתי זה יחל לאט לאט, לא בקטע של אירוח אצל אמן בכיר אחר אלא דווקא מלמטה, במועדונים הקטנים, הדאבלינים, עובר לרידינג והזאפות מול כמה מאות בקהל, אט אט עד לקיסריה, החלום הישראלי והלאה, דילוג טוב עבור ואלרי יהיה שילובה כהגשמת דו קיום מקומי כזמרת שיר אחד באירוע ציבורי רשמי גדול, תחשבו על זה בעצמכם. מקווה מאוד שחגי אוזן ימשיך להיות הכותב והמלחין של שיריה, הוא כבר הוכיח את עצמו…

ואלרי חמאתי. צילום אורטל דהן
ואלרי חמאתי. צילום אורטל דהן

ואחרון חביב

כן, מתן לוי, התימני שבחבורה, אגיד זאת בצורה הישירה ביותר, מתן יכול למנף את מיקומו בגמר התכנית לקריירה נכונה ומוצלחת כתשובה הבאה שתחזיר את הכבוד לזמר הימתיכוני האסלי, הסגנון שנולד בשנות השבעים עם שמות כצלילי הכרם, העוד, דקלון, דנוך, חיים משה, יואב יצחק, ישי לוי, זוהר ארגוב ואחרים, המוזיקאים התימנים שבאו עם החית והעין וחלקם גם עם הפלצט הנכון והעמידו דורות של שירים שהפכו להמנונים אותם שרים כיום בני כל העדות. מתן יכול להחזיר עטרה ליושנה ולגבורה כי מה שקורה כיום במגזר הימתיכוני זו בושה, רמה ירודה ונסיון לרדוף אחרי הטעם של הנוער הנוהה אחר כוכבים מעבר לים. גם למתן אני ממליץ להתחיל לאט ולהגביר בהדרגה, לרדת לשטח, למועדונים והברים הקטנים, לאסוף קהל ומשם לעלות, לא לתת לחשיפה לתעתע בו….

מתן לוי. צילום אורטל דהן
מתן לוי. צילום אורטל דהן

ומה עכשיו?

כעת הכדור בעצם במגרש של הגדולים, חברות ההפקה והניהול הגדולות, טדי הפקות, ארומה מיוזיק, הליקון ואנאמסי ינסו להתחרות ביניהן על חתימת חוזים עם השלושה, מקווה שידעו לעשות זאת נכון לטובת כולם.

ומי נפלה רגע לפני הסוף?

שי המבר, מי שנחשפה כילדה בת 14 במסגרת תכנית הריאליטי המוזיקלית "בית ספר למוזיקה" לפני מספר שנים, ניסתה תקופה מסויימת לפרוץ ואפילו הופיעה פה ושם, חזרה בגדול לתכנית "הכוכב הבא", שי העפילה לשלב הגמר אך נפלה בסינון הראשון במהלך הערב. חבל אבל ככה זה בחיים, אין ספק שלמרות הכל היא תמשיך הלאה כי היא לא רק ווקליסטית אלא זמרת יוצרת, עוד נשמע עליה.

רגעים שהמצלמה תפסה מתוך הקהל. צילום זיו ברק

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

זיו ברק

צילום הוא הדרך שלי לשתף את הצופים ברגעים מיוחדים ולבטא רגש. תהליך הצילום מחייב אותי לקשר אישי ולפעמים להיכרות אינטימית עם המצולם אשר מביאים עימם גילויים מפתיעים על המצולם ופתיחות הדדית אשר לא היתה מושגת בשום דרך אחרת. הצילום פותח דלתות ולבבות.... זיו יליד 1974, גר בקיבוץ רמות מנשה ומתמקד בצילום תרבויות וצילום הופעות – שני קצוות שונים מאד אשר בכל אחד מהם הדגש הוא על זווית הראיה הייחודית, ועל היכולת להנציח רגע אחד חמקמק ומיוחד שמביא איתו סיפור שלם.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: