פס קול שבועי
כולל וידאו

מקרמה בשישי – 3-33

אלבום הבכורה של הצמד "מקרמה בשישי" כולל רק ארבעה שירים, אך זו תעודת זהות, האזנה

מקרמה בשישי הם ניב סלוצקי ולידור רצון, חברי ילדות שגדלו בראש העין בשני קצוות שונים של העיר, אשר החלו כילדנים לנגן יחדיו במרתף ביתו של ניב, חדר סאונד שהיה מרופד בספוגים ומהתקרה השתלשל לו מקרמה שארגה אמו של ניב. השניים המשיכו לנגן יחדיו גם בסופי השבוע כששירתו בצבא. הם כותבים, מלחינים ומבצעים מוזיקה עברית מקורית בסגנון פופ-רוק עם נגיעות אלקטרוניות ואלטרנטיביות. המקרמה המשיך ללוות אותם מידי מפגש, תלוי מהתקרה ומביט לעברם…

כעת השניים משיקים אלבום בכורה, שמו 3-33. קוד המהירות של אריך נגן גנרי. האלבום במתכונת EP כולל רק ארבעה שירים, כדאי מאוד להאזין להם, יש כאן תובנות מעניינות. על ההפקה המוזיקלית אחראי אודי תורג'מן.

את השיר החותם האלבום הם גם לקחו לביצוע אקוסטי במרפסת, יש גם קליפ…

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: