קליפים חדשים

און ימי – JUICY

הזמרת און ימי בשיר העצמה נשית, JUICY, האזינו

אחרי שהמוזיקאית האמריקאית Lizoo הטריפה את הגלובוס עם המסע המחאתי שלה כנגד דימויי גוף מגיעה התשובה הישראלית. לבטח נחשפתם לדמותה של הזמרת והיוצרת און ימי מתכניות הריאליטי המוזיקליות בערוצי הטלוויזיה. החל מ"הכוכב הבא", "אקס-פקטור", "אייל גולן ואביב גפן" ו"ישראל גוט טאלנט". כעת היא משיקה שיר וקליפ שכולו חגיגת נשיות גדולה, תרתי משמע. און, ילידת קנדה שגדלה ברמת גן ועוסקת ביום יום בהדרכת כושר באמצעות ריקודי זומבה. היא גם זמרת יוצרת בעולמות הריתם אנ' בלוז וההיפ הופ העכשווי. כמי ששנים דימוי הגוף העסיק אותה עוד מבית. כשאביה כהה העור אמר לה בגיל 13 – "את לא יכולה להיות גם שחורה וגם שמנה". זה משפט שליווה אותה הרבה שנים. אבל באיזשהו שלב בחייה הבוגרים יותר, הבינה און שיופי לא חייב להגיע במידת מכנסיים קטנה והרפתה. היא החלה לחזור ולאהוב את גופה כמו שהוא ולהפנים שיופי מגיע בכל המידות.

את השיר און כתבה והלחינה יחד עם רועי מכלוף ועומרי סגל שגם הפיק מוזיקלית. און היא בת לאימא לבנה ואבא כהה עור, לאחרונה הוציאה מספר שירים שכבשו את תחנות הרדיו, הרשת והסטרימינג : "יש בי" , "בא תראה לי", "I feel it" ועוד…

כך און על השיר החדש – "השיר נולד לאחר שראיתי כתבה בחדשות על נשים שעושות ניתוחים כדי להראות כמו הפילטר של האינסטגרם. זה פשוט זעזע אותי עד עומקי נשמתי. לא האמנתי שיש ילדות צעירות ונשים שאשכרה משלמות כסף ועוברות ניתוחים כדי להידמות לפילטר. לקחתי דף ועט והתחלתי לכתוב "לא צריכה פילטרים אוהבת אותי ככה סתם, Juicy. מרוצה ממה שיש לי כל הבנות האחרות רוצות גם. מלאה במקומות הנכונים לא מתביישת להזיז את העניינים". נזכרתי איך השיר All About The Bass של Meghan Trainer תמיד גורם לי להרגיש טוב עם עצמי, מעלה לי חיוך וחוגג נשים באשר הן. בסופו של יום כל אחת תעשה מה שעושה לה טוב. כל עוד את נאמנה לעצמך ורק לעצמך (מקשיבה לקול הקטן הזה בפנים שלפעמים את מנסה להשתיק), לא נותנת לרעש מסביב ולאנשים להכתיב לך מה נכון לך . השיר חוגג אהבה עצמית ועוצמה נשית. תבנית לא מגדירה אותי. אני אוהבת את "הפגמים" שלי, אי השלמות זה השלמות החדש. בחודשים האחרונים הצטרפתי לסוכנות Juicy של ריי שגב, אני שמחה לקחת חלק במהפכה ובשינוי שחל בתעשייה. ישנן אפילו כמה דוגמניות של Juicy בקליפ."

על הקליפ אחראים דניאל און ימי ואדם דויטש.

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: