קליפים חדשים

דניס לויד – The Way

הזמר הישראלי בינלאומי דניס לויד בשיר חדש - The Way

רגע לפני שהוא עולה על הבמה בהיכל מנורה מבטחים בתחילת החודש הבא. ההופעות הראשונות שלו אחרי המגפה שנדחו משנה שעברה והן הוכרזו כסולד אאוט. משיק דניס לויד, שיר חדש מתוך אלבומו הבא המלווה בקליפ שביים עומרי רוזי – The Way.

השיר החדש עוסק לכאורה בפרידה מאהובה והתהייה איך הוא יתגבר על הכאב שבכך ולאן פניו יובילו אותו בעתיד. אך בעצם מדובר כאן בחיפוש מתמשך לאיזון בין ההצלחה לפשטות. דניס מנסה לאזן את חייו האישיים לצד המקצועיים כשהוא תר אחר הגשמה עצמית ואושר קיומי. את הקושיות הללו מגיש דניס כהרגלו על גבי מצע מוזיקלי הנע בין עולמות הביט והאר אנ בי העכשווי

השיר נולד בשני מיקומים מנוגדים בהווייתם –  הראשון באולפן יוקרתי בלאס וגאס במהלך מפגש עם המפיק הנורווגי קיירה גורוול דאל המוכר ברחבי העולם בטייטל Kygo, והמיקום הבא כעבור כמה ימים בג'ונגל קולומביאני.

כך מספר דניס על השיר החדש – "כתבתי את השיר במהלך סבב ההופעות העולמי שלי בשנת 2019. אחרי ההופעות שלי בארה"ב ובאוסטרליה היה לי קצת חופש לפני שיצאתי לאירופה. החלטתי שאני הולך לקחת לעצמי רגע – אז נסעתי לג'ונגל וכתבתי כמה מילים. הניגוד בין המופעים הקולניים לג'ונגל השלוו הוא שהעניק לי את ההשראה. הדרך נועדה להבין כיצד אני רוצה לחיות את חיי. מנסה למצוא את האיזון בין הקריירה שלי לחיים האישיים שלי. אני מקווה שהשיר הזה יעזור לכם באותה מידה שהוא עזר לי. לקח שנתיים לשחרר ואני כל כך מתרגש שכעת הוא שייך לכולכם. אוהב את כולכם. 🎣".

בתאריך 1 ביולי יופיע דניס לויד בהיכל מנורה מבטחים, כרטיסים אחרונים ניתן להשיג כאן.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: