סיקור הופעות
כולל וידאו

יחי המסך הלבן

המופע של חברי המסך הלבן במועדון בארבי, יחי, יחי, יחי!

יותר משנה חלפה מאז שחברי להקת המסך הלבן תכננו לחזור למועדון בארבי בכל הכח בהפוגה שהממשלה אפשרה אך נקטעה באיבה, קרוב לשנתיים חלפו מאז שהם עמדו על הבמה במועדון בארבי הלכה למעשה. אמש הם סגרו את כל הפערים.

וואו, זה היה ערב עוצמתי במלא מובן המילה. מועדון בארבי חזר להיות שוקק חיים ומלא עד אפס מקום (כמעט). מאות צופים וצופות שבאו לבלות ערב עם חברי להקת המסך הלבן ושיריהם.

אלו מצידם לא נשארו חייבים והצליחו להעביר את החוויה ולממש את המושג "המסך הלבן" עם תאורת לדים לבנים עוצמתיים שהפכו את הצפייה לעבר הבמה כמען צפייה אל האור שבקצה המנהרה, לא במובן המטאפורי אלא במובן המעשי.

הערב נפתח עם מופע חימום קצרצר של Bronze Edition הלו הוא הילאי בן גל, רק בן 15 וכבר יש לו שורת שירים וקליפים בסגנון עדות ההיפ הופ והטראפ להם עשרות אלפי צפיות, עניין לא פשוט בסצנת השוליים התל אביבית.

Bronze Edition. צילום שילי אראל
Bronze Edition. צילום שילי אראל

בשעה עשר בול על השעון, כשהאולם מלא בציפייה של הקהל, הם עלו לבמה, חברי להקת המסך הלבן, נעה איילי על הצ'לו, דני עבר הדני על הקלידים, נמשי על גיטרת הבס, עירא רביב על התופים, ג'ילברד ברויד על הגיטרה ושירה, גבריאל ברויד על השירה, קלידים ומשחק.

גילברט ברויד, המסך הלבן. צילום שילי אראל
גילברט ברויד, המסך הלבן. צילום שילי אראל
גבריאל ברויד, המסך הלבן. צילום שילי אראל
גבריאל ברויד, המסך הלבן. צילום שילי אראל

במשך שעה וחצי הם הממו את הקהל הלוך ושוב, עם שלל ההמנונים האלמותיים שלהם לצד כמה חומרים חדשים שרק בקעו מהאולפן. אנרגיות מטורפות התעופפו במועדון, ראית זאת על פני הקהל שהצטרף לברוידים בשירה בציבור. ממש טקס דתי אמיתי.

יחי המסך הלבן שממש הממם אותנו.

לחצו לצפייה בגלריית התמונות שצילמה שילי אראל

רגעים מהממים מהמופע

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: