שבת, אוקטובר 31, 2026

מופעים מתבטלים בסוף השבוע בעקבות האסון בהר מירון

אמנים מבטלים

בועז שרעבי הנו האמן הראשון אשר הודיע כי הוא דוחה את הופעתו המתוכננת במועדון זאפה בירושלים. חברי להקת התקווה 6 הודיעו כי המופע שהיה צפוי להתקיים באמפי שוני בסוף השבוע נדחה ליום שישי הבא, המופע של זהבה בן במעלה אדומים שתוכנן למוצ"ש נדחה לסוף מאי, הופעתו של איתי לוי בפתח תקווה בסוף השבוע בוטלה, האחיות כרכוקלי דחו את הופעתן המתוכננת מחר ברדינג 3 בשבוע, גם הזמר רותם כהן הודיע על ביטול מפגש על מעריציו. במועדון בארבי הודיעו כי הופעותיה המתוכננות של נגה ארז בסוף השבוע, וביום ראשון נדחות לתאריך שיקבע בקרוב. שירי מימון הודיעה כי הופעתה הצפויה במוצ"ש בהיכל התרבות איירפורט סיטי נידחת לאמצע מאי. אלישע בנאי הודיע כי המופע שתוכנן במוצאי שבת באוזן בר נדחה.

לעומת זאת יש אמנים שבחרו להמשיך בפעילות תוך ציון האסון, כך המופע של להקת נקמת הטרקטור הערב במרכז ענב בתל אביב ייפתח בדקת דומיה. גם יהודה פוליקר יופיע מחר כמתוכנן במתחם ההופעות החדש בפארק הירקון.

אמנים מזדהים

הזמר שלומי שבת בחר להעלות בעמודו הרשמי בפייסבוק את תפילת שיר המעלות וציין כי הוא מבקש להשתתף בצער המשפחות ולהתפלל לרפואת הפצועים. הזמרת ריטה העלתה תמונת נר ורשמה "הלב נשבר", הזמרת מרגלית צנעני פרסמה הודעת השתתפות בצער ותנחומים לצד איחולי החלמה. הזמר דוד דאור הודיע בעמודו – בוכה את כאב ההרוגים, יהי זיכרם ברוך ויחד עם כל עם ישראל, מתפלל להבראת הפצועים.

בעקבות ההודעה שיצאה ביום שישי לפיה יוכרז בישראל יום אבל לאומי ביום א׳, שר התרבות והספורט, ח״כ חילי טרופר, קרא לכל גורמי התרבות והספורט בארץ להימנע מקיום אירועים, על-מנת לכבד את היום ואת זכרם של נפגעי האסון בהר מירון – ״זה הזמן לערבות הדדית. עלינו לכבד את זכרון הנספים באסון הר מירון ולהפסיק את פעילויות התרבות והספורט. ראוי להמנע מקיום כל אירוע, משחק או מופע. חברה שיש בה סולידאריות היא חברה שכואבת ומתעצבת כשמישהו אחר נופל. תנחומים עמוקים למשפחות שאיבדו את יקיריהם ואיחולי החלמה לפצועים״.

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...