חיפה על המפה של תל אביב – Smellfish ו- Mazeppa חוגגות השקות
להקת Smellfish משיקה אלבום ב"ביטניק מחסן תקליטים" ולהקת Mazeppa מופיעה בלבונטין 7 ומשיקה אלבום בכורה
בצהרי יום שישי הגעתי לחנות התקליטים "ביטניק" בשכונת פלורנטין, שם הופיעה בפתח החנות להקת הגראג' החיפאית Smellfish שגם השיקה את אלבום הבכורה "Smell The Fish" על גבי וויניל. המדובר ברביעייה של נגנים – מתופף, גיטריסט, אורגניסט (שהוא הזמר המרכזי) ובאסיסטית, ומכיוון שהם נוהגים להופיע במסכות וגם לא נוטים ממש לפרסם את השמות שלהם אז אשמור על החשאיות שלהם.
לחובבי הגאראג' המעטים בארצנו הלהקה הזאת, שקיימת מספר מועט של שנים, היא חגיגה אמיתית כי הם מנגנים גאראג' פרוע ועליז בצורה הכי טובה שיכולה להיות כולל גירסה מכוסחת ל- Wicked Game של כריס אייזק. לידיעת מי שיהיה בירושלים בשישי הבא, הם יופיעו בחנות התקליטים הירושלמית "בראשי"!
יצויין גם שבסיום ההופעה שלהם באה המשטרה לחנות, למרות שהקהל שצפה בהופעה ועמד בסמוך לחנות אהב מאוד (כמוני) את ההופעה. אחרי ההופעה אני נכנס לביקור קצר ב- "ביטניק", קונה דיסק יד שנייה וחוזר הביתה.
אבל הערב אני שוב נותן גיחה לת"א, הפעם למועדון לבונטין 7 כדי לראות להקה חיפאית אחרת (להקות שבאות מחיפה הם פשוט טובות!) משיקה אלבום חדש גם היא (שאין לו עוד צורה פיסית אבל יש תכנון להוציאו על וויניל) הלא היא להקת Mazeppa. יצא לי לראות אותם לפני כשנתיים פעמיים במועדון הצימר ז"ל וגם בהיכל הרוק "גבעת חיים מאוחד".
הרביעייה הזאת שמורכבת ממיכל פרץ נוי על השירה והגיטרה, בן זוגה אמיר נוי על התופים, אלעד ברדס על הבס ואסף קורן על הגיטרה הציגו פסיכדליה מרחפת שכזו המזכירה להקות מהסיקסטיז ושוגייז משנות התשעים אבל תמיד החומר הוא מקורי שלהם ואחרי שלאחרונה יצא אלבום הבכורה שלהם, התברר לי שחלק מההשראה לשירה שלהם באה מהמשורר האוסטרי Rainer Maria Rilke שמאחד השירים שלו שמתאר גיבור אוקראיני בשם Mazeppa שנקשר לסוס דוהר, הושאל שם הלהקה.
את אמיר ומיכל פרץ ראיתי בתחילת דרכם האמנותית כשנקראו Windy & Destiny ותחת השם הזה הוציאו אלבום והופיעו כדואו בסביבות 2014. למרות מיעוט ההופעות ב-2020, הלהקה השקיעה והוציאה מספר סינגלים (וקליפים ל-Roses ו- The Way In) ואף טסה והקליטה באיטליה את אלבום הבכורה שלהם שהופק ע"י בנימין אסטרליס. אלה שירים שהם רצים איתם כבר מספר שנים בהופעות במועדונים שונים.
משמיעה ב-Bandcamp של הלהקה האלבום נשמע מופק ומוקלט בטוב טעם, יש את האנרגייה הממריצה של השילוש גיטרה – רוק – תופים בתוספות של סינטי ומקלדת, יחד עם השירה המרחפת – מלטפת של הזמרת והגיטריסטית מיכל פרץ נוי והסאונד נשמע "נושם" ומאוד פתוח.
בהופעה עצמה מיכל תופסת מקדימה בפרונט במרכז את עיקר תשומת הלב של הקהל. אסף קורן בולט מאוד גם בהקלטות וגם בהופעות בסאונד גיטרה מאוד דומיננטי כשהוא מטבל את הנגינה בסולואים בסטייל מזרחי וצפצופים סטייל פינק פלויד, אמיר מספק את חטיבת התופים מאחורי מיכל ובצד הימני של הבמה אסף מפציץ חופשי בבס. החבר'ה פותחים את ההופעה ("בחסות חזירי הבר של חיפה") ב-Arms, ובעצם מבצעים בהופעה את רוב שירי האלבום כשמאחוריהם מוקרנת תצוגה פסיכדלית הולמת.
תוך כדי ההופעה אלעד ברדס הבאסיסט מעדכן את הקהל ש"זו ההופעה הראשונה מתחת לגג" שבה הם מבצעים את האלבום החדש אחרי שהוא יצא לאור. הסאונד היה קצת "בומי" ובאסי מקדימה והיה קשה לשמוע מקדימה את השירה של מיכל (שנתנה תצוגת תכלית של ריקוד בעיקר לקראת סוף ההופעה) אבל זה לא גרע מההנאה מההופעה, אני שם לב למישהו שעומד משמאלי ורוקד לקצב המנגינה. זו הייתה הופעה פסיכדלית לעילא ולעילא שלקחה אותנו למשך שעה וחצי למקומות אחרים, החבר'ה ממש נהנו לא סתם לנגן את האלבום שלהם אלא ממש לג'מג'ם אותו, לשנות, לאלתר ולהאריך את הקטעים בהשוואה לאלבום המקורי.
רואים שהם נהנים להיות על הבמה, וכשהלהקה נהנית להיות על הבמה ויש קהל פייבוריטי שמעודד, אז הווייב באוויר גבוה. לקראת סוף ההופעה הם ביצעו קטע או שניים חדשים וניכר שהם מרשים לעצמם להתנסות בחומר יותר פרוגרסיבי ורוקיסטי, להקה שהיא בתהליך של שינוי מתמיד שאינה פוסקת או סוג של התבגרות מוסיקלית, להקה שאינה קופאת על שמריה.
אחרי שעה וחצי מסתיימת ההופעה ואני יוצא לחום הלילה בחזרה לקריית אונו. עוד ערב מוצלח בלבונטין 7 נגמר. לא פשוט העניין הזה של עסקי הרוקנרול, אבל זה תמיד שווה להגיע להופעה שאתה יודע שתהיה אדירה וסוחפת כמו של Mazeppa או Smellfish. אין ספק, חיפה על המפה!
