פס קול שבועי

שלום חנוך – הרצל לילינבלום

אלבומו החדש של שלום חנוך הוא הוצאה לאור של שירים שהמתינו לזמנם בסבלנות, האזנה.

חמש שנים מאז אלבומו האחרון "זום" משיק הבוקר הזמר והיוצר שלום חנוך את אלבומו האישי ה- 14 העונה לשם "הרצל לילינבלום" על שם שיר הפתיחה שלו. האלבום כולל תריסר שירים שנכתבו והולחנו בידי שלום חנוך למעט השיר התשיעי – "למה לא נתחלק" שאת מילותיו כתב חברו המנוח של שלום מאיר אריאל. אל שלום הצטרפו להקלטות חבריו המוזיקאים משה לוי הקלידן הצמוד מזה שנים רבות המנגן באלבום על שלל קלידים – פסנתר, פנדר  רואודס, המונד, סינטי ואף תורם קולות שירה, אלי מגן המנגן בקונטרבס ומשתתף בשירות. גם תמיר מוסקט מצטרף פה ושם בנוסף לחלקו בהפקה המוזיקלית יחד עם אלי מגן עם כלי הקשה, תופים וסימפולים, קולות שירה נוספים באלבום הם של רומי חנוך.

המפגשים של שלום, משה ואלי באולפן כוונו להגיע להקלטות חיות של השירים ואמנם במבחן התוצאה אתה מקבל סוג של הצצה להקלטה בזמן אמיתי ללא עריכות מיותרות ומהוקצעות, טרי עם פירורי אדמה ישר מהשדה (המוזיקלי).

תריסר השירים מעין סיפורים של פרשות דרכים, עניינים ואירועים שמשכו את תשומת ליבו של שלום חנוך כיוצר ומבצע, נכון לזמן יציאת האלבום שלום חנוך אינו חושף בפשטות את הסיפורים מאחורי כתיבת המילים, הוא מבטיח כי יעה זאת בהמשך, כל שנותר למאזינים הוא להקשיב וללמוד על הסיפורים מתוך המילים עצמן.

הרצל לילינבלום, שם האלבום והשיר הפותח הוא בוודאות על פי מילותיו שלעיתים אינן מקפידות על כתיב מלא ומדוקדק נושא עכשווי המתאר במילים מדודות את "הנעשה בעירנו" העיר העברית הראשונה שכבר הפכה למטרופולין ענקי עמוס לעייפה ומה אתה רואה בעין תוך כדי מעבר, האם ברכב או ברגל, מראות שנחרטים מיידית ומתורגמים לקמצוצי מילים ורגשות.

זו פתיחה נכונה לאלבום חדש של אחד היוצרים המבצעים הוותיקים שעמנו והוא באמת שווה את הזמן (כ – 40 דקות) שיש להקדיש להאזנה.

בעקבות האלבום יוצא שלום חנוך לסבב הופעות שיחלו בתאריך 13 ביוני באמפי בקיסריה, על פי הבטחת שרי הבריאות והתרבות, האמפי יהיה מלא עד תום. (נושאי תו ירוק)

לכבוד השקת האלבום הוכתר שיר הנושא גם בקליפ הנותן הצצה ממשית להקלטות בפועל.

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: