כל כך מתחשק לכתוב את אותה פסקה שכתבתי באוגוסט האחרון אחרי המופע האחרון של פבלו רוזנברג מול קהל חי במתחם המופעים ביער בן שמן, כמובן שאעשה את השינויים הנדרשים – "האמת, יותר מאשר הקהל התרגש לקראת המופע הצפוי, פבלו עצמו התרגש עוד יותר, כשהוא עלה לבמה במועדון זאפה בהרצליה לפתוח את המופע אמר פבלו כי הוא ציפה לרגע הזה יותר מידי זמן, הגעגוע לקהל ולהופעות היה חזק מאוד."
אוסיף על כך כי אמש ההתרגשות הייתה הדדית משני הצדדים, מי התרגש יותר? הקהל שרובו לא חווה הופעות שנה שלמה או לפחות מאז ההפוגה הקיצית הקצרצרה, או פבלו עצמו והרכב הנגנים המלווה שלא ראו את עיני הקהל ולא שמעו את מחיאות הכפיים זמן כל כך רב, כי הרי הופעה מול מצלמת הוידאו באולפן המשדרת ברשת זו לא ממש תחושת מופע אמיתי, לאמן ולנגנים.
אז מה היה לנו אמש?
ערב ליל שישי במועדון זאפה בהרצליה, מול קהל שמילא את כל המושבים ולפי תנאי התו הירוק, הגיש פבלו רוזנברג במשך שעה וארבעים דקות מופע רצוף להיטים, הכי אהובים והכי מוכרים, כשהוא פותח עם שיר שלא ביצע שנים רבות, השיר "פרצת לי את הלב" מאלבום הסולו החמישי שלו "העולם שלנו" שיצא בשנת 2009, אלבום שלא זכה להצלחה רבה כמו קודמיו. כמובן שבמהלך המופע לא נגרע מקומו של בנו מיכאל אשר הצטרף לאביו בדואט, גם ביצועי המחווה הקבועים אשר במסגרתם ביצע פבלו את השיר של הביג'יז – "How Deep is Your Love" מפסקול הסרט "שיגעון המוזיקה"' ואילו השיר של הסקורפיונס "Wind of Change" מתוך האלבום Crazy World"" משנת 1990 פינה את מקומו לשיר של בון ג'ובי – "Bed of Roses" מתוך האלבום " Keep the Faith" משנת 1992, אותו ביצע גם ביער בן שמן בקיץ, לא לפני שהזכיר לקהל שכולנו מצפים להופעות שכאלו עם אמנים מעבר לים.
בין שיר לשיר הרבה פבלו לדבר עם הקהל, ביחוד בקטע שהוא מספר והקהל מקשיב לסיפוריו המרתקים ומלאי השמחה ששרתה על כל המופע מתחילתו ועד סופו. היה פאן במקסימום.
לצפייה בגלריית התמונות המלאה שצילמה שילי אראל, לחצו כאן.
קטעי וידאו מהמופע
