כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות
כולל וידאו

דודו טסה מחזיר את החיים למועדון בארבי

אחרי חודשים ארוכים של דממה וסגר, דודו טסה מופיע בפני חמש מאות צופים מאושרים במועדון בארבי

הייתה התרגשות באוויר, זה ניכר על הקהל שהגיע, זה ניכר על שאול בעל המועדון שהיה מחוייך לכל אורכו של הערב, זה ניכר בדודו טסה שחזר "הביתה" עם הרכב נגניו  וקרא מעל בימת ה- "360" – "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" ונתן הופעה מצוינת עם מיטב להיטיו, לוקח את הקהל עימו למסע מוזיקלי מלא עוצמה ורגש. מרוב ההתרגשות רק ממש בסופו של המופע הוא נזכר לומר כמה מילים על הסיטואציה ובכלל.

דודו טסה בבארבי. צילום יובל אראל
דודו טסה בבארבי. צילום יובל אראל

אין ספק, אחרי שנה ארורה במהלכה קיבל מועדון בארבי "חלון זמנים" בן כשבוע במהלך הקיץ, כדי להנגיש הופעות, חלון שנסגר יותר מידי מוקדם והותיר את עשרות האמנים, אלפי הצופים וכמובן הבעלים די במרה שחורה למשך התקופה, חיים באי וודאות מבלי לראות את האור בקצה המנהרה, היה זה אמש אות פתיחה מלא תקווה ורוח טובה ושמחה לעתיד טוב יותר.

דודו טסה וניר מימון בבארבי. צילום יובל אראל
דודו טסה וניר מימון בבארבי. צילום יובל אראל

ביום שני בערב זה הגיע לקיצו, נקווה מאוד, האמון לא ממש חזר לנו…אבל נכון לעכשיו, סדרת הופעות של דודו טסה, בהרכב חשמלי ובהרכב אקוסטי תמלא את השבוע הנוכחי מידי ערב. זה היה יותר מסמלי שדווקא דודו טסה פתח את עונת ההופעות החדשה, "אחרי המגיפה", כזכור, דודו שהספיק להופיע במועדון בארבי מספר פעמים במהלך ההפוגה הקיצית שנחתה על עולם המופעים, היה מי שהנעים זמירות לחתן והכלה שי ועלווה בחתונה שהתקיימה במועדון בארבי בקיץ האחרון כחלק מהמחאה כנגד המגבלות המטורפות שהושתו על עולם התרבות. שאול מזרחי, מנהל המועדון, הכריז על הפתיחה עם דודו כבר לפני למעלה מחודש ימים.

דודו טסה בבארבי. צילום יובל אראל
דודו טסה בבארבי. צילום יובל אראל
דודו טסה בבארבי. צילום יובל אראל
דודו טסה בבארבי. צילום יובל אראל

תו ירוק, מסכות, אפשר לשתות, המופע בסגנון 360, כאילו והבמה נותרה כך במשך שנה תמימה, עיצוב המאפשר חלוקה לקפסולות בשורות מושבים, לא שזה עזר, הקהל קם על רגליו שר ואף רקד, לא נרשמו התפרעויות, רק שמחה אחת גדולה.

האירוע עצמו היה לא רק יריית פתיחה לעתיד אלא גם אירוע המסמל דבר מה, אחרי השנה שבה עמד מועדון בארבי ומנהלו בראש התודעה על העוול שנגרם לעולם התרבות, אחרי ששאול הופיע פעמים רבות באמצעי התקשורת והביא את המחאה של התעשייה בפני הציבור הרחב, אחרי שאלפי חובבי מוזיקה נדחקו הצידה ברשימת המשאלות הממשלתית, המופע אמש היה יותר מאירוע תרבותי, הוא היה בעצם מחול אהבה לאוהבי התרבות.

רגעי הפתיחה

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא