יום שישי, אוקטובר 30, 2026

שי צברי – דע

שי צברי משיק את הסנונית הראשונה מתוך אלבומו השני שבדרך, השיר "דע" אשר נכתב בידי המשורר אבישי חורי, הולחן בידי שי צברי ואלון לוטרינגר בהפקתו המוזיקלית של תמיר מוסקט. השיר  יוצא לאור אחרי שנה שהייתה לא קלה בכלל למוזקאים אשר נאלצו לשהות בדלת אמותיהם ולהיות רחוקים מקהל המאזינים והצופים, תקופה זו דווקא הייתה הזדמנות לשבת ולשקוד על חומרים חדשים. כך יוצא הבוקר "דע" אותו מצא שי בין דפי ספר שיריו של חורי וגילה כי הוא מתבסס על פסוק מתוך ספר הזוהר "אין לך עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו… ואומר לו גדל" אשר היווה את ההששראה למשורר. צברי המהלך על הקו של האמ ונה והמשמעויות של המסורת היהודית העמוקה, נשאב אל תוך הוויה של השיר והפך אותו לפיוט מלודי רפטטיבי. התוצאה לפניכם.

כך שי עם יציאת השיר  – "אלה ימים משוגעים. חוסר הוודאות שמתלווה אליהם מוציא אותי לפעמים מדעתי. "אין לך עשב ועשב מלמטה שאין ממונה עליו מלמעלה, ושומר אותו… ואומר לו גדל" נכתב בספר הזוהר. לפני כמה שנים קיבלתי במתנה מחבר את ספר השירים של אבישי חורי עם השיר הזה ששואב השראה מאותו פסוק. כשקראתי אותו ראיתי בו שיר חניכה נפלא לבן, שמזכיר לו שגם ברגעים הקשים ביותר בחיים הוא צריך לזכור שהוא לא כאן סתם. שיש משמעות להיותו, שהיה מלאך שירד ושמר עליו ואמר לו גדל. הלכתי לחברי היקר אלון לוטרינגר וישבנו יחד, הוא מול הפסנתר ואני על הספה, התבוננו במילים היפות והתחלתי לשיר את המילה הראשונה בשיר כאילו הייתה ניגון חסידי, אלון ענה בהרמוניה נפלאה והאיר את הקשר בין דע ל-גדל, כאילו רק אם תדע את פלאיותך תוכל לגדול באמת. התקופה הזאת קשה. לפעמים קל לשכוח שאנחנו לא פה סתם. שיש בנו פלא. שהיה מלאך ושיש עוד רבים בתוכנו. בשביל שאני אזכור בעצמי ובשביל הילדים שלנו המתוקים, אני שר את "דע"."

על הקליפ אחראי עדן כליף

 

הכי חדשים

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...