פס קול שבועי

אביב בכר – אלבום בכורה

אלבום הסולו הראשון של אביב בכר יצא לאור והוא מעין תעודת זהות אישית

כאשר אביב בכר יצא לדרך אישית הוא החליט ליצור עשרה שירים שידברו עם האני שלו בעתיד, נחשפנו אל החומר החדש כמעט לפני שנה כאשר אביב השיק את השיר הראשון "לנוע" אשר לווה במופע אינטימי בו נחשפו חומרים נוספים. בשיריו של אביב הטקסטים הם בעצם מכתבים אשר אביב כותב לעצמו כדי לקרא בעוד שנים רבות קדימה, מכתבים המספרים על כל הדברים היפים שאביב רצה תמיד להיות.

אביב בכר יליד קיבוץ אפק, אשר עבר בנעוריו לחיות ביודפת שם התנדב לעבודה בחוות "חלב עם הרוח" במרעה עזים וייצור גבינות. "חייתי שם כמה שנים והם הפכו למשפחה ממש. התנדבתי בעבודה עם עזים ובייצור גבינות". ילדות ונעורים אלו טבעו את חותם האווירה האופפת את יצירותיו המשרות אווירה של טבע ורוגע.

כאשר החליט לצאת לדרך מוזיקלית עצמאית אחרי תקופה ממושכת כחלק מצמד עם הדס קליינמן עבר אביב להתגורר במכמורת, ישוב המשרה עדיין את האווירה האנטי אורבנית שקיימת בעיר הגדולה. את הזמן הוא הקדיש לכתיבה והלחנה של עשרת השירים החדשים. באלבום הטרי מבקש אביב לברוא לעצמו מציאות אוטופית ומושלמת. התוצאה כאמור היא אסופה של עשרה שירים אשר נכתבו והולחנו בידי אביב בהפקתו המוזיקלית של רועי חרמון. טקסטים משובחים בכל מבחן אפשרי, המלווים במנגינות עדינות הממשיכו את הקו המוזיקלי המזוהה עם אביב מזה למעלה מעשור, תקראו לזה פולק אישי ארצישראלי מעודן ורגוע.

מהרוגע השרוי על האלבום ישנו רק רגע אחד של כאב, זהו שיר אחד היוצא מתוך המסגרת האישית ולמעשה מנסה לדבר עם יצירותיה של המשוררת לאה גולדברג כסוג של מחאה או משבר, תגדירו בעצמכם, המדובר בשיר הנושא את השם "ארץ אהבתי" על פי מילות הפתיחה של שלושה משיריה של גולדברג – "משירי ארץ אהבתי", "בארץ אהבתי השקד פורח" ו – "בארץ אהבתי האביונה", וכפי שגולדברג בעצמה הייתה מלאה בערגה המלווה באכזבה בשירים הללו כך גם אביב משלב את שתי התחושות האלו בכתיבתו בשיר ומצרף אליהן קורטוב של תקווה ואופטימיות.

פרסומת

כך אביב בכר עם יציאת האלבום – "האלבום שלי בחוץ !!! 🔥🙌 אין לי באמת מילים להתחיל לתאר את ההרגשה הזו אבל אנסה 🙂 אני מייחל ומצפה לרגע הזה כבר שלוש שנים, הגלגולים שעברתי עם עצמי בכל התקופה הזו היו רכבת הרים משוגעת צבעונית ומחשלת אבל באמת הם לא הכינו אותי שאתרגש ככה עכשיו !! האלבום הזה יוצא כמתנה מנחמת ומשמחת לשנה המבלבלת הזו שעברנו כולנו ובמיוחד היום ב-נר שלישי של חנוכה וכמו שהחג הזה בא להאיר את הלילות שלנו ככה אני מקווה שהעשרה שירים האלו שפה יאירו ויעוררו את הנשמה של כל מי שיאזין ויתנו שמחה ואור בלב ..אמן וכמובן אני רוצה להגיד תודה ל-רועי חרמון שהפיק בגאונות ומעל כל זה על האדם היפה והמיוחד שהוא !! הרבה תודות עוד יגיעו בהמשך לכל הנשמות הטובות שמלוות אותי לאורך הדרך הזו טוב.. זהו…מעכשיו הוא שלכם, עשו בו כרצונכם שתפו ספרו השמיעו לכל העולם !!! ❤️ ושתפו אותי גם איך השירים נגעו בכם. אוהב מאוד ושלכם תמיד אביב."

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: