קליפים חדשים

בורגי ורועי – אין לי עבודה

איתי בורג ורועי אביטל אומרים את האמת ומוסיפים לה קצת שמחה, ינעל העולם, צפו בקליפ

לפני שנתיים חגג איתי בורג (לא אומר מילה על אבא שלו אברום בורג, ח"כ, יו"ר הכנסת ושר דימוס מטעם מפלגת העבודה) את השקת אלבום הבכורה שלו במועדון פאפאיתו בתל אביב-יפו "קטן במערכת". איתי הוא גם סגן מפקד טייסת בחיל האוויר לשעבר, טייס מילואים פעיל וקברניט ב"ארקיע" ומאחוריו הרפתקאות מוזיקליות מרתקות, הן כחלק מההרכב "נערות בבל" והן כמפתח אמולציה המאפשרת לנגן בגיטרה ולשחרר צלילים של כלי נגינה אחרים ביניהם עוד, כינור, סינטיסייזר ואפילו ליצור הרמוניות שירה משוכפלות.

אבל עזבו את כל העבר, הווה זה מה שחשוב כעת, איתי יחד עם המפיק המוזיקלי רועי אביטל (לא מגרדן סיטי…) יוצאים השבוע עם שיר חדש האומר בפשטות את האמת – "אין לי עבודה" משפט שהפך שגור בפיותיהם של קרוב למיליון איש בארץ, רובם אזרחים צעירים בשנות העשרים לחייהם שאינם רואים את העתיד כבר שמונה חודשים (ועוד היד של הממשלה נטויה…).

את השיר הם לקחו למקום הכי כואב בעיר תל אביב – שוק הכרמל העומד סגור מאז הסגר האחרון (דווקא בשוק התקווה החיים זורמים…) והביאו את מי שמוגדר כ"ראיס" של השוק, מוכר הירקות עבד שקרא המוכר בפי כל בכינוי "ינעל העולם" על שום הביטוי שיוצא מפי כל מילה שלישית או רביעית גג. על הקליפ אחראי ואדים מכונה.

כך בורגי על השיר והקליפ החדש – "שיר חדש זה תמיד מרגש. לרוב מדובר בשיאו של תהליך ארוך שהתחיל ברעיון שהתגלגל להפקה, הקלטה, מיקס ומאסטרינג ולפעמים יש גם קליפ שזה עוד עולם ומלואו. משום מה לקראת השחרור של השיר הזה אני מתרגש אפילו יותר מהרגיל. מרגישים שיצא לנו משהו מיוחד ואותנטי. ואדים המכונה המופלאה הביא רעיון גאוני, עבד שקרא א.ק.א ינעל העולם היקר לא היסס לרגע, חברים יקרים ואהובים באו להצטלם ולהרים, אה, והכל בכלל התחיל ברועי שהביא שיר לתוך פרצוף של כולנו. שוק הכרמל היה ריק, כמעט כל הבסטות סגורות, ככה נראית המדינה בימינו. אבל דווקא כשנדמה שהכל מסביב מתמוטט, חייבים לזכור את המגינה שבלב. כי זה עוד לא מאוחר עם השמש לעלות."

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: