חדשות בינלאומיותחדשות הסצנה
כולל וידאו

המוזיקאי ספנסר דייוויס הלך לעולמו

המוזיקאי שנחשב כאחד מדמויות המפתח בסצנת הקצב של שנות השישים והקים את ספנסר דיוויס גרופ הלך לעולמו בגין 81.

ספנסר דייוויס, מי שעמד מאחורי הקמת ההרכב Spencer Davis Group  היה הכח המניע ואחד מדמויות המפתח בסצנת הקצב המוזיקלית של שנות השישים, נפטר בגיל 81. דייוויס נפטר בבית החולים ביום שני, לאחר שלקה בדלקת ריאות.

דייוויס שהחל לנגן על מפוחית בגיל 6, התחבר כבחור צעיר לנגינה בגיטרה ולמוסיקת הקצב והבלוז האמריקאית שעשתה את דרכה לאי הבריטי מעבר לאוקיינוס האטלנטי. להקתו הראשונה נקראה – The Saints ובין חבריה היה ביל ווימן יותר מאוחר נגן הבס ברולינג סטונז.

בשנת 1963 נסע דייוויס לגולדן איגל, בירמינגהם, לראות את להקת Muff Wood Jazz, להקת ג'אז מסורתית בהשתתפות מופ וסטיב ווינווד. דייוויס שכנע אותם להצטרף אליו ולמתופף פיט יורק בתפקיד רביעיית הריתם והבלוז. דייוויס הופיע בגיטרה, שירה ומפוחית, סטיב ווינווד בגיטרה, עוגב ושירה, מופ ווינווד בבס ופיט יורק בתופים. הם אימצו את השם ספנסר דייויס גרופ, מכיוון שדיוויס היה היחיד שאהב לערוך ראיונות עיתונאיים.

בין להיטיה של הלהקה – "Keep On Running", "Somebody Help Me", "I'm A Man", "Gimme Some Lovin'

אחת החשיפות המיתולוגיות כמה עשרות שנים מאוחר יותר ללהיט הענק של ההרfב היה בסרט הקולנוע "בלוז ברדרס" אשר בצעו מחדש את השיר   –  Gimme Some Lovin' חתיכת היסטוריה!!!

Well, my temperature is rising, got my feet on the floor
Crazy people rocking ’cause they want to some more
Let me in baby, I don't know what you got
But you better take it easy ’cause this place is hot
And I'm so glad you made it, so glad you made it
You got to gimme some lovin', gimme, gimme some lovin'
Gimme some lovin', gimme, gimme some lovin'
Gimme some lovin' everyday
Well, I feel so good, everything's getting high
You better take it easy ’cause the place is on fire
Been a hard day and I had no work to do
Wait a minute baby, let it happen to you
And I'm so glad we made it, so glad we made it
You got to gimme some lovin', gimme, gimme some lovin'
Gimme some lovin', gimme, gimme some lovin'
Gimme some lovin' everyday, yeh
Well, I feel so good,

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: