קליפים חדשים

קורין אלאל – אור עולה

קורין אלאל כמבצעת לשיר חדש, צפו בקליפ

נועה גולן כתבה שירים עוד בטרם ידעה אלף בית, כבר בגיל חמש, רבה שאלות היו לה על הרבה דברים, חלק מהשירים שהיא גדלה לצד מילותיהם היו שירים של קורין אלאל, היא נלכדה בדימויים כפשטותם המסתורית מבלי לבקש להתעמק בתובנות שבין השורות והדימויים, כעת היא סוגרת מעגל כאשר מילות השיר "אור עולה" שנכתבו על ידה מבוצעות בפי הזמרת קורין אלאל לפי לחן שנכתב בידי סנגיט סגל ולאה שבת בהפקתו המוזיקלית של סנגיט. השיר העוסק במחשבה פנימית אישית, מעין חשבון נפש מבוצע בפיה של קורין אלאל נשמע כאילו והיה השיר של קורין מאז ומעולם, ובכך הצלחתם של כל המעורבים בלידתו.

כך נועה גולן על יציאתו לעולם של פרי כתיבתה – "התחלתי לכתוב שירים בגיל 4-5בערך, עוד לפני שלמדתי קרוא וכתוב. הייתי ממציאה אותם עם מנגינות חמודות וככה זכרתי אותם בעל פה. בכיתה ג׳, כשכבר ידעתי לכתוב, ליקטתי את כל השירים שלי למחברת ירוקה בכריכה קשה, כתבתי אותם בכתב יד מסודר וקישטתי בטושים. אני זוכרת עד היום את רוב השירים מהתקופה הזאת. ממש אז יצא האלבום אנטארקטיקה של קורין אלאל ואני הייתי מקשיבה למילים בסקרנות ושואלת את אבא שלי- מה זתומרת אין סוסים שמדברים עברית? מזה ארץ עם שפם? לאן הטבעת נפלה? מה יש לחפש באנטארקטיקה? כי אז לא עניין אותי סאבטקסט והדימויים הפסיכדליים בשילוב השירה האחרת והקול המיוחד של קורין נצרבו אצלי בתודעה והילכו עליי קסם. לא תיארתי לעצמי שיבוא יום והאישה הזאת שלא גר נסיך איתה בחדר תשיר שיר שלי והנה, הוא בא! ״אור עולה״ היום יצא שיר חדש של סנגיט סגל עם קורין אלאל ועם לחן יפהפה שלו ושל לאה שבת ומילים שלי וקורין… שרה… לא יכולה לתאר לכם כמה עדינות וכמה רוקנרול יש באישה הזאת ואיזה כבוד ועונג לעבוד איתה וכמה עמוק זה בשבילי לשמוע אותה מהדהדת את הכוונה שלי בכל כך הרבה חמלה ורוך. באמת, הדבר שהכי מרגש אותי בעולם חוץ מלכתוב שירים זה לשמוע מישהו אחר שר אותם אפילו יותר מלשיר אותם בעצמי כי אז הטקסט נטען בעוד סיפור ומתמלא בלחן, בקול, בכוונה ונוצר לו עולם חדש ובעולם הזה של השיר, (תמיד יש איזה שיר) בדקויות, במשמעויות, במרווחים, בין השכבות של הרמוניה וטקסט ונגינה וסאונד, שם אני פורחת. תודה לחיימשלי סנגיט שגם עיבד, הפיק וניגן על כל הכלים כמעט, תודה על השיר הזה ועל כל השירים בעצם על אלו שכבר ואלה שטרם ועל אינספור צלילות משותפות לעמוקים של המוסיקה והיצירה ותודה על העולמות המשוגעים והיפים והנדירים שאתה בורא לנו זאת זכות וחסד וחתיכת מסע, זהו, מקווה שיגע בכם וימלא את ליבכם באופטימיות ולו לרגע"

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: