חדשות הסצנהחדשות מקומיותמאמרים חמיםמוזיקה בצל מגיפת הקורונה

שוקי וייס – זו דעתי ואני עומד מאחוריה

חוסר ניהול והחלטות הזויות גרמו להתרסקות הכלכלה ואבדן פרנסתם של מיליון אזרחים שהצטרפו באחת למעגל העוני והייאוש. קראו את דבריו של אחד האנשים הוותיקים בתעשיית המוזיקה והמופעים.

לפני זמן קצר פרסם המפיק והאמרגן שוקי וייס, הנחשב לאחד הוותיקים והבכירים בתחום המופעים המקומיים והמיובאים מחו"ל פוסט בעמודו הרשמי בפייסבוק המביע ביקורת נוקבת על המצב בארץ והמשילות הרופפת, קראו בעצמכם\ן ושתפו, כל מילה סלע!!

שתפו!!!

פרסומת
*זו דעתי ואני עומד מאחוריה*
שלום לכולם.ן,
זה 6 חודשים מאז צללה ישראל והעולם למערבולת אימתנית כמותה לא ידענו, העולם מתמודד בדרכים שונות במשבר וכשברוב המדינות כבר צלחו אותו או לפחות גיבשו תוכניות סיוע קצרות וארוכות טווח, ממשלת ישראל בחרה להתפאר בטיפול דה-לוקס במגפה ובהיותנו דוגמא לעולם המציאות הצביעה על לא יותר מחטא היוהרה פולחן אישיות, התחמקות מאחריות והתנהלות כלכלית מופקרת.
מאבקי אגו, מניפולציות פוליטיות, חוסר ניהול והחלטות הזויות גרמו להתרסקות הכלכלה ואבדן פרנסתם של מיליון אזרחים שהצטרפו באחת למעגל העוני והייאוש. ממשלה אטומה ומנותקת אך מחוסנת כלכלית מן הנגיף, כספים ומשכורות ממשיכים לזרום ביתר שאת, ולציבור מרוסק וכואב מציעה הממשלה אספלנית וכדורי הרגעה עטופים בהבטחות חסרות גיבוי.
ליציאה מהמשבר לא יספיק לפזר כסף מהליקופטר, להמר על חורף בתחלואה נמוכה גם לא תקווה לשיקום עצמי ומהיר של הכלכלה כי זה לא יקרה!
כשהאחראים על כלום בהחלטות סותרות וחסרות היגיון, מריבות אישיות ופוליטיקה נכלולית ,ניצול ציני של שנאה שקרים ושיסוי גורמים לציבור להביט פעורי פה בייאוש ובחוסר אמון שרק גובר בהנהגה. התרסקות מפעל חיים של מאות אלפי משפחות מסויטות שדואגות לפרנסתן ומוצאות עצמן על רכבת עמוסה בנוסעים הדוהרת אל התהום, ואין "אבא" או מבוגר אחראי שיעצור את הפיאסקו.
ממשלה אמורה לפעול ביושר אזרחי תוך מתן דוגמא אישית. במשבר שהופך לאיום קיומי אנו נדרשים לשינוי בהתנהגות כלל אזרחי ונבחרי המדינה, רק אמון בהנהגה יגרום לשיתוף פעולה אזרחי להתכנס תחת האלונקה ולשאת בנטל. כשהגזרות ההזויות על הציבור יחד עם "חוזה חדש" ו"ביחד" לא מתכתבות עם העמקת הפילוג הביזוי וניתוק מהציבור שאינו ימין או שמאל אנו מוצאים רק אזרחים המשוועים לעזרה ותקווה מהמדינה שבגדה באזרחיה.
בהבנה של הפוליטיקאים שהם עובדים אצל ועבור העם טמון ראשיתו של הפתרון, וראוי שבמקום שלושת הכ-כ-כ של מיקי זוהר (כוח-כבוד-כסף) יאמצו נבחרי העם את חמשת הממ"ים של ז׳בוטינסקי – מזון, מעון, מלבוש מורה ומרפא (אפשר לשקול גם מעט צניעות ודוגמא אישית).
פרוייקטור כלכלי וצוות כלכלנים א-פוליטי מקצועי הוא צו השעה להצלת הכלכלה, גיבוש תכנית ששמה את האזרח ראשון ברשימה ולא את הכיסא , עובר לגיבוש תוכניות חומש ורפורמות כלכליות, מנועי צמיחה, הכשרת עובדים, וקריאה ליצירתיות הישראלית. צמצום והקטנת שכר אחראית במגזר הציבורי, מהלך חשוב שיראה שינוי בגישה ובניית אמון מחודש, די לפוליטיקה נמוכה של אנשים חסרי כשרון, די להמשך הקצאת "קופות קטנות" של מיליארדים למקורבים. פיזור הממשלה המנופחת והבזבזנית ביותר בתולדות המדינה והקמת ממשלת חירום אמיתית רזה ויעילה שתוכל לבצע החלטות ומהלכים משמעותיים. מערך שלטוני שמתפקד מקצועית שיחליף את "בירוקרטית המקורבים" המסואבת.
אנו במשבר הגדול בתולדות המדינה ולמפלרטטים ברעיון העוועים של הליכה לבחירות נוספות כחילוץ מפני הדין, אלה ירגישו היטב את נחת זרועו של העם!
המשך הפיאסקו ידרדר את ישראל לכאוס חברתי, אלימות, להרס כלכלי ולאיום ממשי על גורלנו וגורל ילדנו כעם ללא הבדל בין ימין שמאל דת גזע ומין.
40 שנה שאני עוסק בתרבות ישראלית ובחיבור של ישראל לתרבות העולם, בחודשים האחרונים אני עד להחרבתה ולמהלכים אימפוטנטיים המרסקים את עתיד העוסקים בתרבות הנפלאה שצמחה כאן.
אני מתרגש לראות מדי שבוע את עשרות האלפים שעולים לבלפור, לגשרים, לקיסריה, ומביעים את עצמם ואת זעקתם אל מול האיוולת הנפשעת בה מתנהלת מדינתנו האהובה.
אוהב אתכם,
שוקי

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: