יום שישי, אוקטובר 30, 2026

האם נמצא פיתרון פיצויי לעובדי תעשיית התרבות?

זה כבר הפך לתופעה מוכרת, בערב מפגינים ומלחיצים את שרי הממשלה, למחרת בבוקר או בסמוך לכך הם משחררים הודעות במטרה להרגיע את השטח. כזכור אתמול התקיימה הפגנה של אמנים ועובדי תעשיית התרבות ברחוב בלפור מול מעונו של ראש הממשלה.

הבוקר  יצאה ממשרד העבודה והרווחה הבטחה ליום יפה יותר – הליכים חקיקתיים להסדרת תשלום דמי אבטלה גם לעצמאים, אלו המוגדרים כפרילנסרים בעולם התרבות, קרי כל אותם ​אנשי סאונד, תאורה, מנהלי ועוזרי הפקה, מנהלי הופעות, בקליינרים, צלמים וכו' המתוגמלים תמורת חשבונית מס ולא במשכורת קבועה.

בהודעה ששיחרר הבוקר שר העבודה והרווחה איציק שמולי הוא אמר כך – "עולם התרבות נפגע קשות במשבר הקורונה ואין לי שום כוונה להפקירו מאחור. המשבר חשף במיוחד עד כמה חסרה בו רשת ביטחון מינימלית והעוסקים בו מופלים לרעה. התיקון שנוביל להבטחת דמי אבטלה בתחום, ביחד עם שר התרבות והספורט, יו״ר ועדת העבודה והרווחה ומנכ״ל הביטוח הלאומי, הוא היסטורי. אלפי עובדים יעברו מאחורי הקלעים לקדמת הבמה מבחינת רשת הביטחון החשובה שהמדינה תספק להם מעתה".

אז אנשי משרד העבודה והרווחה, אנשי משרד הביטוח הלאומי – היכן הייתם במשך חצי השנה האחרונה? כאשר כל אלו נאלצו לטפס על הקירות כדי למצוא לעצמם פת לחם? מדוע לא פעלתם מיידית והותרתם את השטח לבכירי המפיקים בתחום להרים פרויקט פילנטרופי להעברת חבילות מזון עבור אותם אנשים? מה קרה שהתעוררתם כעת? שאלות אלו הופנו הבוקר ללשכות הדוברות של משרד העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי.

בתכלס, פניה רשמית לדוברות משרד העבודה והרווחה נענתה בהפניה לביטוח הלאומי (למרות שההצהרה נתנה על ידי השר). פניה לדוברות המוסד לביטוח הובילה לקבלת המענה – "אנו פועלים ומקווים שכבר בשבוע הבא, ביום רביעי, יקודם הצו בוועדת הרווחה של הכנסת"

בבדיקה בפרסומי ודיווחי וועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות חבר הכנסת חיים כץ לא נמצא בדל רמז לדיון בנושא שהשר דיבר עליו, לא היום ולא בעתיד. בפניה רשמית למנהלת הוועדה ענת כהן שמואל לא התקבלה תשובה עד שעת פרסום הידיעה כאן.

 

הכי חדשים

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

כל העיר יודעת: איתי ומור כובשים את מנורה

יש משהו מרגש בלפגוש אמנים בתחילת הדרך, לעקוב אחר הצעדים הראשונים שלהם, ואז לראות אותם כובשים במות...

ללכת שבי אחריו: רובין וויליאמס מפנה את הבמה ליחזקאל לזרוב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שמלווים אותנו שנים בזכות הרעיונות שהותירו אחריהם. "ללכת שבי...

מקיסריה לבית המדרש: בר צברי, בניה ברבי ועמיר בניון

רק לפני ימים ספורים עמד בר צברי על במת אמפי קיסריה וחגג את מופע הבכורה שלו במקום....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...