אחרי קריאתו של המפיק ומייסד קבוצת בלוסטון ולייב ניישן ישראל גיא בסר בפני וועדת הכנסת לענייני הקורונה כי בכוונתם לפתוח את עולם התרבות אם ירצו או לא, אחרי שמנהל ובעלי מועדון ההופעות התל אביבי בארבי – שאול מזרחי הודיע כי הם מחזירים את ההופעות, אחרי שגם בשורת מועדונים נוספים מודיעים כי הם מפסיקים להישמע להוראות הממשלה ובכוונתם לחזור לפעילות, גם האמנים עצמם שעד היום לא אמרו זאת בפה מלא – החלו למחות כנגד החלטות הממשלה שלא לאפשר הופעות חיות.
שורה שלמה של אמנים מוכרים – עברי לידר, איתי לוי, מוקי, אייל גולן, נסרין, שירי מימון, מרינה מקסימיליאן, נרקיס, להקת אתניקס, להקת ג׳יין בורדו, להקת כנסיית השכל, זהבה בן, גלעד כהנא, אליאנה תדהר, דלית רצסטר, תומר מייזנר, ירון אילן, קובי פרץ, דיקלה, גלי עטרי ועוד עשרות אחרים העלו אתמול פוסטים זועמים לרשת פייסבוק ולרשת אינסטגרם בקריאה לפתיחת האולמות, היכלי התרבות, משכני האומנויות והאמפי בכל רחבי הארץ .
כזכור שוק המוזיקה והבידור מושבת חמישה חודשים ולמעט פתיחה של עשרה ימים תחת מתווה התו הסגול, יושבים למעלה ממאתיים אלף אנשי תעשיית הבידור בביתם.
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.
