מוזיקה בצל מגיפת הקורונהקליפים חדשים

דניאל זמיר – אכלנו אותה

המוזיקאי דניאל זמיר משחרר שיר חדש אותו כתב, הלחין ומבצע בעקבות המשבר הכלכלי בענף המוזיקה, קראו את פנייתו הנרגשת!!

אח הקורונה הזו, הורגת את כלכלת העולם, לא רק ענפי התיירות, התעופה והמסחר הפיננסי צוללים עמוק אל תוך התהום, אחד הענפים ששרוי כעת באחת הצרות הכי גדולות שהיו במאה הנוכחית הוא תחום המוזיקה והמופעים, הנה דבריו של דניאל זמיר, מוזיקאי בינלאומי כליווי לשירו החדש שנכתב כעת ומבוצע במעטפת קליפ:

בס"ד
שלום לכולם.
גם אני כמו הרבה מחבריי, חווה בתקופה זו משהו שמעולם לא חוויתי. לראשונה מאז גיל 17, אני מובטל. הוירוס ההוא, יקח אותו השם, והזהירות מפני ההידבקות, הפכה אותנו למובטלים היום. אני חושב שמשרד הבריאות עושה עבודה מעולה בטיפול המשבר, ולראיה כל ההחלטות שהם החליטו הוכחו כמוצדקות במבחן הזמן והמציאות.

ואולם, התקנה החדשה לפיה אין יותר כינוסים של יותר מ 100 איש, חיסלה באופן כמעט טוטאלי את התעסוקה של כל האמנים המופיעים, performing artists, אלה שפרנסתם היא מהופעות. מוזיקאים כמובן, אבל גם שחקני תיאטרון, רקדנים ועוד.

ולא רק זאת שאני מובטל היום לראשונה בחיי הבגירים, אלא גם אני המובטל היחיד במשק שלא מקבל שום דמי אבטלה או הבטחת הכנסה או שום דבר. פשוט אפס. מה שאומר, שרבים מקרב המוזיקאים, שלכתחילה רובם לא עשירים בכלל, ומופיעים לפרנסתם, יהיו במצב של הוצאות עם אפס הכנסות. לא השלמת הכנסה, לא ביטוח בריאות משלים, כלום. אפס. אנשים שעבודתם, ליטרלי, היא להופיע. זה מטה לחמם, ועתה הוא פשוט איננו!!

איך לעזאזל אני אמור לחיות עכשיו? מישהו יכול לומר לי? נגיד שחלילה היו אומרים שאין יותר נסיעות באוטובוסים, וכל נהגי אגד לא היו הולכים לעבודה, הם היו מקבלים תשלום על הימים האלה. גם המורים אם חלילה לא ילכו לעבוד, לא יפסיקו לקבל שכר. אנחנו עומדים עתה בפני שוקת שבורה לחלוטין, כאשר הנזק הוא טוטאלי, וגם צפוי להימשך חלילה עוד דקה או דקותיים לא עלינו, ושלא נדע יש המעריכים במשרד הבריאות שהסערה עוד לפנינו חס ושלום.

ויותר מזה, אם יום אחד חלילה נהגי האוטובוס לא הולכים לעבוד, הם חוזרים לעבוד ביום מסוים. אנחנו עתה במצב שאף אחד גם לא קובע הופעות לעתיד, כלומר גם בוקינג של הופעות עתידיות לא קורה. ויקח זמן לשקם את כל זה גם אחרי שבעזרת השם הכל יהיה טוב, בקרוב ממש..

מי להשם אליי, כך אמר משה רבינו. אנחנו נכנסים עכשיו למאבק בשני ראשים ומזמינים אתכם להצטרף:

1. אנחנו מקימים קרן למען אמנים מופיעים, performing artists . אנשים שעיקר פרנסתם היא להופיע בפני קהל. אנחנו מבקשים מכל מי שמזדהה איתנו וחושב שמאבקנו חשוב לכתוב לנו כאן ובמייל ולהצטרף למאבק החשוב הזה. כמו כן, מוזיקאים כמוני, שנמצאים בפני תקופה לא ברורה בכלל ורוצים לקבל סיוע מהקרן אנא פנו לכאן.

וכמובן, מי שאוהב מוזיקה, וחשוב לו לתמוך, מבין את חומרת המצב ורוצה לעזור, יהיה מוזמן לתרום לקרן. אנחנו כמובן נחלק צ'ופארים כמו ספר תוים חתום ותקליט חתום ועוד לתורמים. מעבר לכך, הקרן תסייע בחיבור בין אנשים שירצו לתמוך במוזיקאים ולקבל הופעה בביתם, או במקומות אחרים המותרים.

2. אנחנו יוצאים לדיאלוג ציבורי מול חברות הביטוח, שכעצמאיים אנחנו משלמים להם על ביטוחים כגון אבדן כושר עבודה, כדי שישלמו לנו ועכשיו. כי אנחנו לגמרי באבדן טוטאלי של כושר העבודה שלנו לצערנו אם אסור להופיע. כאמור, העבודה שלנו היא להופיע לפני קהל…

כמו כן נדרוש ביטוח לאומי לפרוע את התשלומים ששילמנו משך כל השנים ולהביא להקצאת תקציבים מידיים לפיצוי למוזיקאים מופיעים. ומשרד התרבות – זה הזמן מירי לתת לאמנים שנתנו למען המדינה ועכשיו אין להם פרנסה.

מזמין את כולם להצטרף אלינו בראבאק פשוט כי אין לנו ברירה. כי אחרת אנחנו באוהל בשדרות רוטשילד.. ואם לא עכשיו אימתי.

לפניות בפרטי או במייל: office@danielzamir.com

(בתחילת השבוע יעלה עמוד ייחודי עבור הפרוייקט, בינתיים מוזמנים לפנות במייל)

אוהב מתפלל ועושה

דניאל זמיר

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: