הופעות בינלאומיות
כולל וידאו

פסטיבל PORT 2 PORT בנמל חיפה

פסטיבל הרייב PORT 2 PORT - קרנבל החשמל בנמל

"חיפה חיפה, עיר עם עתיד", כך הייתה הנבואה לפני כמעט 40 שנים. מסתבר שדייויד ברוזה ויהונתן גפן ידעו על מה מדובר, כי במעבר מפופ-רוק, הכי אקסטרים לונג שוט שיש, העתיד של שנת  2020 הגיע לעיר הנמל, בפסטיבל מוזיקה אלקטרונית מטורף מבלי צורך במכונת זמן.

כדי להגיע לשם, כל מה שהייתם צריכים לעשות זה לקחת רכבת לילה לחיפה מרכז, לעבור את הגשר העילי המחבר בין העיר התחתית לנמל ו…בום! הגעתם ללונה הפארק החשמלי. כמו כל יריד שעשועים שמכבד את עצמו, היו ביתנים, שהתרכזו כאן זה בשלושה עיקריים:

–  ה-TENT  -אוהל חממה עבור אלו שמחפשים צ'יל-אאוט וגרוב.

פרסומת

–  ה-Hangar – הוקדש עבור אלו שרוצים לפרוק את החיים במוזיקת טכנו עצבנית.

–  ה-Container – לאלו שמחפשים מקום להשתולל בקטנה במקום מחוץ לקופסה, אך בתוך קונטיינר.

PORT 2 PORT
PORT 2 PORT

בניגוד לסדר, אני אתחיל דווקא מה-Hangar, שהזמין את כל באי הפסטיבל בשלט אור ירוק של לוגו הפסטיבל PORT 2 PORT. כשנכנסנו לשם, הרגשתי שהגעתי לאזור אפל, כזה שרואים במועדוני המחתרת של ברלין, רק כשכאן זה היה שילוב של קונטיינרים, מוזיקת אינדסטריאל ומועדון הדאנג'ן.

פרסומת
PORT 2 PORT
PORT 2 PORT

הכלוב בצד שמאל הכיל פרוז'קטור, שהזמין אתכם להיכנס למסגרת, כדי שתצלמו את החברים כאילו הם היו בתוך וידאו קליפ אלקטרוני מה-MTV וגם אנימציה הולוגרמית מדהימה של נותנת החסות הראשית.

PORT 2 PORT
PORT 2 PORT

אחרי שעברנו את שביל הקונטיינרים הפזורים בהאנגר, הגענו לרחבה ענקית. הבמה של ה-DJ-ים הושקעה עם המון מלאכת מחשבת, כשברקע שמו קונטיינרים אחד על השני, שחלקם כללו פרוז'קטורים ועל השאר הוקרן הוידאו ארט של כל אומן. בנוסף הייתה תאורה מרהיבה שהתאימה לקצב ומדי פעם כללה לא מעט מפגן של לייזרים.

PORT 2 PORT
PORT 2 PORT

את הסיפתח נתנו הצמד ממינכן Glaskin של האחים ג'ונתן ופרדינאנד בוקלמן, שהתחילו מאלקטרוניקה מלודית ומשם העלו את הקצב לכיוון הטכנו, שהזכיר את הסאונד של אותן מסיבות נוסטלגיות, כאשר פרודיג'י והכמיקל ברודרס נוגנו נון-סטופ ב-MTV וברדיו-דיסק של המיצובישי.

PORT 2 PORT
PORT 2 PORT

סיקרן אותנו מה יש בביתן המקביל, אז קפצנו ל-TENT, אוהל מועד (תרתי משמע) של הצ'יל-אאוט, שם הליין של BOIDEM מהעיר התחתית בחיפה התחיל לתת בגרוב. בלי יותר מדי פרסום,  BOIDEM צברו עוד ועוד אוהדים וניהלו את הקצב בדיוק כמו שהם עושים תקופה לא קצרה במוסד המקומי ה-Wunderbar.

PORT 2 PORT
PORT 2 PORT

מלבד המוזיקה, האווירה היחודית, היתה בזכות תפאורת הדקלים, שמאפקט החממה של האוהל, נתנה תחושה של מסיבת טבע במקום מקורה, במידה ומזג האוויר היה סוער יותר, לפי הדיווחים של החזאים.

PORT 2 PORT
PORT 2 PORT

חזרנו להאנגר ועכשיו הגיע תורו של DJ Milo Spykers הבלגי, שעבר שהיפנט אותנו עם וידאו ארט של לייזר צבעוני וספירלות, טכנו מחתרתי וסאונד אינדסטריאל, שהביא תיאור בכל מלוא המילה לאווירת הקונטיינרים שהייתה בחלל.

במקביל, היו ב-TENT, עמיחי מטיאס ואנה הלטה המקומיים, הביאו אחלה של צ'יל-אאוט, לאלו שרצו קצת להתרחק מהטכנו ולהיכנס לראש, כאילו יושבים עכשיו באיזה בר תל אביבי מסתורי מאחורי שדרות רוטשילד.

PORT 2 PORT
PORT 2 PORT

שם אח"כ עלה לבמה, ה-DJ הגרמני, רומן פלוגל. במבט ראשון הוא נראה, אדם מאוד חביב כאילו זה עתה סיים לימודים בטכניון, אך הוא בהחלט לא פראייר, כשביד רמה ניהל את מערך הצ'ילאאוט באוהל מועד. האמת שיש לו סיפור מעורר השראה, כשהגיע להיות DJ ממש במקרה אחרי שהתלהב ממוזיקת ההאוס, שנוגנה מסינגלים 12" (על גבי ויניל), אך הוא לא יכל להרשות לעצמו. זה השתנה כשאחיו הגדול קנה לו ליום הולדת כמה סינגלים כאלו וערכת DJ והשאר היסטוריה.

אבל בטח אתם רוצים לשאול אותי…רגע? לא אמרת שיש מתחם שלישי? ובכן…יש ועוד איך! מתחם ה-Container. רציתם להירגע מהטכנו העצבני בהאנגר? רציתם משהו יותר קצבי מאוהל מועד? בואו לקונטיינר שעוצב בצורה סופר מגניבה, שם ממש תוכלו לרקוד בתוכו ולהרגיש בקטנה כמו חבילה שהזמנתם.

את הרחבה שם ניהלו הרכבים ישראלים כמו GHOSTOWN, FUSION CULTURE ו-JASPER JONES שהקפיצו את החוגגים והפכו את המתחם לאטרקציה הכי מפתיעה בפסטיבל.

חזרנו להאנגר בחצות, לשם נהרו אלפי החוגגים כשהתחילה המסיבה של DJ SNTS, האיש והמסיכה, שהביא טכנו עצבני, שהיה לעיתים מחזיר אתכם אחורה בראש, לביטים הפסיכיים של Underworld הבריטיים (חלוצי הטכנו שהביאו את אחד הלהיטים הגדולים בז'אנר, Born Slippy).

כדי להיכנס לאווירה, כל מה שהיה צריך זה קצת אלכוהול, סיגריה של כל טוב והנה כבר נכנסת לגרוב.

ה-DJ-ים ידעו לעשות את העבודה אבל היה שווה לחכות לשעות לפנות בוקר, לשתיים שבאמת גנבו את ההצגה. הראשונה זאת DJ NASTIA הלוא היא אנסטסיה טופולסקיה מאוקראינה, שהיממה לא רק ביופיה אלא גם במיקסים מטריפים שהכניסו את החוגגים למצב של טראנס. כל זה היה אכבר של חימום לקראת זאת שחובבי המסיבות הגיעו מכל הארץ, רק בשביל להיות במסיבה שלה, ואני מדבר כמובן על DJ Amelie Lens הבלגית. לא סתם היא נחשבת מלכת הטכנו. כבר במבט ראשון מהופנטים ממנה/ יפה, אנרגטית, אלופת מיקסים וחיה כל ביט וביט, כשהיא מספיקה למקסס, להפגין כישורי ריקוד, ולהסתכן בהורדת האוזניות כדי להרגיש כל בס שמרעיד את הקרביים ולחגוג כאילו היא אחת מהקהל. כששומעים את קולה אומרת "We Can Go Higher", הקצב, הלייזרים והווייב העיפו את כולם מסביב עד לגשר העילי של הנמל  ותאמינו לי…שמעו את זה עד שם יפה מאוד!

בזמן שאמילי מלכת בלגיה הופיעה בהאנגר, היו באוהל מועד הצמד הישראלי RED AXES ו-ME& שהביאו המונים עד שלא היה מקום לסיכת ביטחון, שרצו קצת להירגע מהטכנו אך עדיין משהו יותר קצבי מצ'יל-אאוט רגיל.

חובבי הז'אנר האלקטרוני, גילו שגם בעיר התחתית, אפשר לעשות פסטיבל מושקע שכולו להיט.  ההפקה, הסאונד וה-DJ-ים הוירטואוזיים שהביאו לשם, אפשר להגיד בגאון שהפכו את חיפה למקום שאפשר לחגוג בו עד אור הבוקר ולשבור אצל הספקנים, שההבדל בין חיפה לת"א זה "עיר ללא הפסקה…עד 23:06".

למה? כי ככה זה כשהגיע מבצע "קרנבל החשמל בנמל!".

רגעים קצרצרים של וידאו גולשים בפסטיבל, תודה.

 

אלי ואן רוק

אלי ואן רוק, נולד בשנת 1981, בתקופה שבה ז'אנר הרוק הפך להיות כחלק מהמיינסטרים. כפעוט הוא לא היה הולך לישון, אלא אם ההורים היו שמים ברדיו קונצרטים ברקע. בהמשך, נחשף יותר למוזיקה דרך התוכניות של הערוץ הראשון והקליפים המיתולוגיים של פיל קולינס ולהקת יס. ההתגלות לז'אנר הרוק הייתה בגיל 17 ומאז הוא חוקר אומנים ולהקות דרך אלבומים, כתבות, סרטים דוקומנטריים והיה כותב למגירה. באמצע שנות האלפיים נדבק בו חיידק ההופעות החיות, כשהסקורפיונס ופיל קולינס הופיעו לראשונה בישראל ומאז הוא הקפיד להיות נוכח בהופעות רוק של האומנים והלהקות שגדל עליהם, בארץ ובחו"ל ולכתוב על כך. ביום יום הוא הייטקיסט אך משנת 2015 הוא הפך גם לעורך ושדר רדיו. מ-2017 הוא מגיש בתחנת הרדיו "זה רוק" את התוכנית "המופע של ואן רוק", לצד פעילותו ככתב מוזיקה בבלוג.

תומר שיינפלד

תומר שיינפלד יליד 1966 נולד עם נכות שמחייבת אותו להשתמש בכסא גלגלים אוהב מוזיקה מאז ילדות ,הולך להופעות עוד מנעוריו כאשר היה צריך "לסחוב" את אבא שלו להופעות כי לא היה עצמאי, חיידק הצילום נדבק בו ב- 15 השנים האחרונות ומאז הוא משלב את שני הדברים שהוא אוהב לעשות - צילום והאזנה למוזיקה - הופעות חיות במיוחד, מצלם עבור הבלוג של יובל אראל מעל שנה. או כמו שתומר אומר כדאי להרגיש חי צריך איזה 2,3 הופעות בשבוע . הכינוי של תומר הוא The Rolling Photographer

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: