מאמרים חמיםפס קול שבועי

אלף רקדנים לא יצליחו לכבות אותו – Land of a Thousand Dances

מלחמה בין "ענקי מוזיקה" המסמפלים שורות מיתולוגיות מהשיר האלמותי - Land of a Thousand Dances

בסוף השבוע שחררו מנהלי הצמד סטטיק ובן אל תבורי את השיר החדש שלהם – Further Up במסגרתו הם משתפים פעולה עם הראפר האמריקאי Pitbull. השיר כולל ביצוע מחווה לשורת המחץ מתוך השיר האלמותי  – Land of a Thousand Dances , אשר נכתב בידי כריס קנר בשנת 1962. כן הכוונה ל"פזמון החוזר" שכל כולו הוא הכפלה למלל הבא – na na na na na עליו מספרים יודעי דבר כי הוא נולד ונוצר בכלל בטעות, כאשר הזמר פראנקי גרסיה מלהקת Cannibal and the Headhunters שאף הם אמצו את השיר, שכח את המילים המקוריות ופשוט ג'יברש את השורה הזו, שבדרך אגב גם יוצאת מהמלודיה המקורית שנכתבה. טעות רודפת טעות וזה הפך ללהיט עולמי. הזמר האפרו אמריקאי ווילסון פיקט אימץ ושידרג את השיר בגרסתו המשובשת והקליט אותו, השיר הפך ללהיט ענק בכל רחבי העולם. (חפירה – בשנות השבעים כאשר נהגתי לתקלט במרכז ביכורי העתים בתל אביב שהיה "הדיסקוטק הכי גדול של עיריית תל אביב", הייתי מנגן את השיר הזה מתקליטון שהיה ברשותי לפחות פעמיים בערב…).

Na, na-na na-na
Na-na na-na
Na-na na-na na-na
Na-na na-na
C'mon y'all, let's say it one mo' time
Na, na-na na-na
Na-na na-na
Na-na na-na na-na
Na-na na-na

ואם נחזור לסטטיק בן אל ופיטבול, הם בעצם במאבק לא פשוט על תשומת לב המאזינים כאשר ימים ספורים לפני שחרורו של השיר המשותף החדש, שוחרר שיר בביצועם של דדי יאנקי וניקי ג'אם – Muevelo, להיט רגאטון שגם בו מסומפלת השורה האלמותית הזו – na na na na na.

בינינו, ואני סוג של אולד סקול בקטע הזה, לדעתי זה די עלוב ליוצרים, זמרים ופרפורמרים הנאלצים להשתמש בשורות מחץ מיתולוגיות כדי "להרים" את השירים שלהם, בכלל לטעמי כל הרעיון הזה של סימפולים או העתקה מתוך יצירות שהוכיחו את עצמן כדי לחזק פופולאריות של שירים חדשים ולהפכם לקליטים באמצעות מחזור הוא עלוב ביותר. אני לא מדבר על מופע חי במסגרתו אחד הנגנים יוצא לקטע סולו ומאלתר תוך כדי כך מחווה ליצירות מוכרות, סבבה, עם כל הרגש, אבל לקחת מראש קטע שאחרים עמלו עליו ולנכס אותו, זה עלוב, כמו סטודנט שמעתיק עבודה תמורת תשלום במקום לשבת וללמוד…

כי כאשר מתייחסים ומנתחים את שני השירים הללו – השיר שסטטיק ובן אל יצרו במשותף עם פיטבול יכול לעמוד בפני עצמו בלי אותה שורה, יש בו מספיק קצב, מבנה נכון וביט כולל פזמון חוזר עם שם השיר  עצמו כנקודת מפתח. למרות שבתוך תוכו הוא מתבסס על שיר נוסף שכתב הראפר איני קמוזה בשם – Here Comes the Hotstepper לגביו מצהירים מנהליהם של הצמד כי מדובר בסימפול חוקי לחלוטין. גם השיר של דאדי יאנקי בשיתוף עם הזמרת ניקי ג'אם יכול לעמוד בפני עצמו כאשר מנתחים ומסירים ממנו את פזמון הפתיחה שהוא בעצם הנה נה נה נה…

בכל אופן זו דעתי, שונה לחלוטין מדעתם של המיליונים ברחבי העולם שצפו בקליפים של שני המתחרים…

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
Close