יום שישי, אוקטובר 30, 2026

הספוט בסלון עם רותם ורותם במרכז תל אביב

במסגרת פסטיבל "ספוט בסלון" במהדורה המרכז תל אביבית בהפקתה של ימית הגר ובתמיכה מלאה של עיריית תל אביב המתקיים בסוף השבוע הנוכחי נחתתי במופע הכי "לוהט" או "חשוב" בין שלל האמנים שארחו ביומיים האחרונים בבתיהם קהל שהגיע כך לפתע מהרחוב או מהפיד בפייסבוק..הכניסה הרי חופשית…

אחרי הצלחת הפסטיבל בשני הסבבים הקודמים, הציפיה והדריכות רק עלו…

בטשרניחובסקי 15 קומה גימל מתגורר לו בדירת רווקים תל אביבית מצוייה הרווק תומר בר אור, המוזיקאי שעומד בראש ההרכב The Angelcy ההרכב שאלבומו הוביל את הלהקה להצלחה לא רק בארצנו אלא גם מעבר לים.

בנקודה זו אני יכול לנפנף בעובדה שזכיתי לחוות את המופע של האנג'לסי כבר בימיהם הראשונים עוד כשהיו סוד עובר מאוזן לאוזן בר….

בצהרי יום שישי ארח רותם בר אור את רותם אור, צירוף מילים או משחק מילים מקורי, באשר רותם אור היא היא הדמות העומדת בקדמת הבמה של ההרכב Totemo אותה כבר הגדרתי בעבר כסוג של מלאך, בקומוניקט של ימית המפיקה רותם אור מתוארת כאחת ממובילות סצנת האלקטרו-פופ המקומי, אשר הגדירה מחדש את הסאונד האלקטרוני-אוריינטלי ויצרה חיבור קסום בין אסתטיקת המזרח לקדמת המערב.

רותם בר אור. צילום יובל אראל
רותם בר אור. צילום יובל אראל
רותם בר אור. צילום יובל אראל
רותם בר אור. צילום יובל אראל
רותם בר אור. צילום יובל אראל
רותם בר אור. צילום יובל אראל

בסלון מטבח הקטן בדירה שבמרכז תל אביב הצטופפו להם בשעת הצהריים כמה עשרות מעריצים ומעריצות או כפי שהגדרתי בהתחלה קהל שהגיע כך לפתע מהרחוב או מהפיד בפייסבוק, ברות המזל התמקמו על גבי הכרים שפוזרו על הרצפה, כל השאר תפסו מקומות עמידה בין השיש במטבח ועד מכונת הכביסה בכניסה.

רותם בר אור, למרות שעות הטיסה הרבות על הבמות בארץ ובחו"ל, הוא מה שקרוי טיפוס ביישן, פחות בדיבורים, מה גם שאת רובו של הקהל הוא לא באמת מכיר, אוחז בגיטרה או ביוקלילי לסירוגין ומבצע כמה מהשירים שכבר הפכו להמנונים מהארסנל של האנג'לסי, מנצל את ההזדמנות לנסות באוזני המצטופפים כמה חומרים חדשים, אפילו שיר בשפה העברית שלגביו נטען כי הוא די ישן, בחלקו השני של המופע הוא מזמין את רותם השניה לשבת לצידו ולהצטרף לכמה דואטים, חומרים שלו, חומרים שלה ואפילו גרסת מחווה "קאבר" לשיר של הפו פייטרס…

רותם ורותם, ספוט בסלון לב העיר. צילום יובל אראל
רותם ורותם, ספוט בסלון לב העיר. צילום יובל אראל
רותם ורותם, ספוט בסלון לב העיר. צילום יובל אראל
רותם ורותם, ספוט בסלון לב העיר. צילום יובל אראל
רותם ורותם, ספוט בסלון לב העיר. צילום יובל אראל
רותם ורותם, ספוט בסלון לב העיר. צילום יובל אראל

למרות שהקהל די זר אחד לשני האווירה בסלון מאוד ביתית ומשוחררת, המוזיקה גורמת לכך, להמיס גבולות, בקבוקי בירה עוברים בשרשרת מיד ליד מהמטבח ועד אחרוני הנשענים על דלת הכניסה, בהמשך גם ננעצות השיניים בסופגניות המשומנות בעלות הרוטב האדום המתוק, עוד יומיים חנוכה…

מעניין היכן יתמקד הפסטיבל בפעם הבאה, אחרי שנכח ביפו, דרום תל אביב – פלורנטין וכעת במרכז העיר?…

קטעי וידאו מהמופע

 

 

הכי חדשים

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

דיק טרנטון: מי רצח את ההיגיון?

,מה קורה כשבלש חוקר שלוש תעלומות רצח, אבל בכל פעם ההיגיון בורח מזירת הפשע? ואם זה לא...

שעות לפני מנורה: מי העלים את איתי לוי מהאינסטגרם?

יש ימים שבהם הכול אמור לעבוד כמו שעון. האורות מוכנים, הנגנים נערכים, אלפי כרטיסים כבר נמכרו והקהל...

מאיכילוב ועד הפרלמנט הגרמני: המוזיקה חוצה גבולות

יש מי שמגיע לאולם קונצרטים כדי לשמוע מוזיקה, ויש מי שהמוזיקה צריכה להגיע אליו. ילד המאושפז בבית...

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...