דיווח מהשטח
כולל וידאו

דור ההמשך – ערן, ליאם וטומי צור בפסטיבל הג'אז תל אביב

ערן צור ובניו במופע המוקדש לזכרה של אביטל צור, הבן ליאם מתגלה כמעבד מוזיקלי מבריק, אורח חשוב - אלי דג'יברי

את ערן צור אני מלווה תקופה ארוכה, במסגרת הבלוג במיוחד, בשלל הופעות המציגות שלל פנים לאמן אחד, בין היתר מול האלבום והמופע עם אנסמבל מיתר בעיבוד שיריו של צור להרכב מיתרים קאמרי, עם מחווה לשיריה של יונה וולך, השקת אלבומו האחרון וגם בחגיגות יום הולדתו החמישים, האמת, גם ברגעים הקשים בחיים.

ליאם צור, מעבד מוזיקלי צעיר. צילום יובל אראל
ליאם צור, מעבד מוזיקלי צעיר. צילום יובל אראל

אמש, במסגרת פסטיבל הג'אז של תל אביב במתחם מוזיאון תל אביב לאומנות התקיים מופע בכיכובו של ערן צור בטייטל "ערן צור – דור ההמשך", מופע שעל עיבודו המוזיקלי אחראי נגן הגיטרה ליאם צור, בנו הגדול של ערן, תלמיד בית הספר התיכון "תלמה ילין" להפקה סגנון ג'אזי יחד עם חבריו לספסל הלימודים, הקלידן טוקי שטרן והמתופף יהלי שמעוני.

במהלך המופע התארח גם בנו הצעיר של ערן, טומי שהצטרף לשירה וניגן בגיטרה שניה. אורח נוסף ובהפתעה היה נגן הסקסופון אלי דג'יברי.

פרסומת
ערן וטומי צור, דור ההמשך. צילום יובל אראל
ערן וטומי צור, דור ההמשך. צילום יובל אראל

לערן ודג'יברי יש הסטוריה משותפת וותיקה, השניים החלו לשתף פעולה ובמיוחד בתחום הג'אז כבר לפני יותר מעשור, בשנת 2008 השתתפו השניים בפסטיג'אז בתאטרון גבעתיים, הפעם הגיע אלי דג'יברי למופע שהוקדש לזכרה של אשתו המנוחה של ערן צור, אביטל, לא רק כחבר וותיק אלא גם במעמדו בשנים האחרונות כמנהל המוזיקלי של פסטיבל הג'אז האילתי, לדידי סוג של מתן כבוד ומעבר לכך ליוצר והפרפורמר ערן צור כמו גם לפסטיבל התל אביבי.

ערן צור ואלי דג'יברי, חברים וותיקים. צילום יובל אראל
ערן צור ואלי דג'יברי, חברים וותיקים. צילום יובל אראל

במהלך המופע בוצעו כמה מהשירים שכבר הפכו לקלאסיקות ברזומה של צור,  כמובן שאמש הם קיבלו את הטיפול והעיבוד שהפך אותם לחומרי ג'אז. לצידם של השירים הקריא ערן כמה מהסיפורים שכתב ובוצעו בזמנו בשנת 2003 אף הם כחומרים מוזיקלים ג'אזיים, אך הפעם קיבלו הטקסטים משמעויות אחרות, כפל משמעויות הניצבים באופן ברור את מול האסון שפקד את משפחת צור.

אין ספק שהוא הדהד ועמד מעל האווירה באולם, אך ערן ושני בניו עמדו בכבוד ובאופן מקצועי ומעולה בהתמודדות אותה תיעלו לאפיקים המוזיקלים שרק הוציאו מהם יכולות מעולות.

פרסומת
משפחת צור וחברים, ג'אז במוזיאון. צילום יובל אראל
משפחת צור וחברים, ג'אז במוזיאון. צילום יובל אראל

הרגע הכי נוכח במופע היה אקט הסיום עם השיר פרח שחור שאת סיומו קיבל אלי דג'יברי עם הסקסופון שעצר מלנשוף את התווים האחרונים ובחטף, החיים כפס קול מוזיקלי…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

קטעי וידאו מהמופע

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: