דיווח מהשטח
כולל וידאו

המופע של מני בגר, רוקר עברי אמיתי

מני בגר בהופעה במועדון זאפה התל אביבי, מציין 40 שנות קריירה, צפו בקטעי הווידאו.

יותר מכל מזוהה מני בגר, זמר, פזמונאי, מלחין, מפיק מוזיקלי, טכנאי ומעצב סאונד עם להקת גן עדן בשלהי שנות השבעים של המאה הקודמת ועם הלהיט המיתולוגי "זה היה ביתי", למרות שהקריירה שלו עשירה ומגוונת ביותר.

מני בגר. צילום יובל אראל
מני בגר. צילום יובל אראל
מני בגר. צילום יובל אראל
מני בגר. צילום יובל אראל

את להקת גן עדן זכיתי לראות מספר פעמים במסגרת המופעים של "מועדון הרוק הישראלי" אשר פעל באמצע שנות השבעים בבית לסין במשכנו הישן ליד כיכר המדינה בתל אביב. באותם ימים חברי הלהקה שהגיעו ממעברת העולים בנתניה ובראשם הגיטריסט המבריק דני ממן בצעו שירי רוק בשפה האנגלית, חלקם מקוריים וחלקם גרסאות כיסוי, הם נחשבו אז ללהקת רוק מתקדם.

הצטרפותו של מני בגר ללהקה היוותה שינוי מסלול, באשר בגר שהגיע מהצפון, לקח אותם ליצור ולבצע שירים מקוריים בשפה העברית ולהכות שורשים תרתי משמע בקיום המקומי, הלהקה סיימה את מסלול פעילותה לאחר שהשיקה אלבום הכולל תשעה שירים שנכתבו ובוצעו בידי בגר כסולן, בשנת 1979 ההרכב התפרק אולם חזר לפעילות במתכונות והרכבים מעט שונים עם יצירת שיר פה ושיר שם.

פרסומת

עד אז מני בגר היה מוכר בעיקר לקהילת ה"מעריצים" של גן עדן או לחובבי רוק מקומי, את הפריצה הגדולה לתודעה הארצית קיבל מני בגר בעקבות השיר "זה היה ביתי" שיצא יחד עם אלבום בכורה אישי "רוק תל אביב" בשנת 1981.

פרסומת

מאז ידעה הקריירה המוזיקלית של מני בגר עליות וירידות, שיתופי פעולה שונים, הפקות מעניינות ונגיעה במחוזות מוזיקליים שלא היה באמת מזוהה עימם. בסופו של דבר, מני בגר הוא רוקר ישראלי, יוצר אמיץ בעל שפה עשירה, טהורה ונכונה היושבת נכון מעל כל המישמש הסמי תרבותי שממלא נפח בסצנה המוזיקלית המקומית.

מני בגר. צילום יובל אראל
מני בגר. צילום יובל אראל
מני בגר ואסף ברק. צילום יובל אראל
מני בגר ואסף ברק. צילום יובל אראל

לדידי חומרים של מני בגר, דוגמת הלהיט המיתולוגי "זה היה ביתי" משולים לבלדות רוק בלתי ניתנות להימחק מהזיכרון ממש כמו "שימי נר על החלון" של סטלה מאריס ופבלו רוזנברג שאף הוא נחשב כיום כבלדת רוק מיתולוגית שאי אפשר להריץ מופע של פבלו או סטלה בלעדיו, דרך אגב, לפני עשור נוצר חיבור בין סטלה מאריס למני בגר והם יצאו לסבב הופעות משותף….

בקיץ האחרון השיק מני בגר אלבום חדש – "כוכב הקופים" הכולל תשעה שירים שאותם מני בגר כתב, הלחין ומבצע, האלבום מציג יוצר ומבצע בוגר יותר, בשל יותר, או כפי שצעק אמש מאן דהוא בחלל מועדון זאפה התל אביבי שם התקיים המופע "כמו יין טוב", מביא את כל התובנות והניסיון כאמן לכדי יצירה משובחת או בדיוק כמו שהגדירו מנהליו של מני את האלבום – "רוק ישראלי במיטבו".

כאמור, אמש הופיע מני בגר במועדון זאפה בתל אביב, במופע שכותרתו הייתה "חוגג ארבעים שנות רוקנ'רול". בגר, היה מלווה בהרכב נגנים שכלל את עדי הלל בגיטרה חשמלית (למרות ששבר את ידו הימנית שהייתה מגובסת היטיב עדי לנגן ולתת את המגע הרוקנ'רולי הנכון למופע), איב גלולה בגיטרת בס, כפיר צעירי בקלידים ויוסי כהן על התופים. לקראת חלקו האחרון של המופע הצטרף גם אסף ברק בגיטרה חשמלית שניה לביצוע כמה מהשירים, אסף מנהל (יחד עם דנה גרימברג) את משרד ייצוג האמנים 'עכביש' המייצג את מני, וגיטריסט להקת הבלוז/רוק המקומית The Heeby Gee Bees לצידו של גיא דגן.

במשך שעה וחצי ביצע והגיש מני בגר את המיטב מהחומרים שלו, הוא פתח את המופע עם השירים "רכבת הבוקר" ו"לאן עכשיו" מתוך אלבומו "שנת הדובדבן" והמשיך עם השיר "תבכי ילדה תבכי" שבמקור הוא מבצע אותו ביחד עם יצחק "צ'רצ'יל" קלפטר, מני בגר נותן למופע את הפתיחה והצביון המסמן אותו כטרובדור רוק קלאסי עברי שלא נס ליחו למרות השנים הרבות שעברו (אל תשכחו, המופע עומד בסימן 40 שנות רוקנ'רול אישי של בגר…)

מני בגר והלהקה. צילום יובל אראל
מני בגר והלהקה. צילום יובל אראל
מני בגר אסף ברק ועדי הלל. צילום יובל אראל
מני בגר אסף ברק ועדי הלל. צילום יובל אראל

כעת עוצר מני בגר לרגע את המופע ומצהיר כי הוא עומד לבצע שיר מתוך אלבומו האחרון החדש "כוכב הקופים" ומסביר כי הוא החליט לבצע רק שיר אחד מתוכו, השיר "מלכות השקר" שנכתב והולחן כמובן בידי בגר עצמו, את השיר הזה ניתן להניח כחתיכת אקטואליה אמיתית, הטקסט המדבר על אדם, או מנהיג אם תרצו, המתבונן בהערצת ההמון ועושה את חשבון הנפש האישי שמלכותו בידיו לנצח, תעשו עם זה מה שבא לכם, אני רואה בכך טקסט פוליטי עכשווי, תחשבו על זה – הנה בית מתוכו – "נפמפם את החלום | ונפריח עוד בלון שחור | של חזון ואמונה | וברגע של אמת | נכוון ונתכוון ליום שבו | תיפול כאן הפצצה".

וכעת מגיע הזמן של המיתולוגיות, הלהיטים שלא נס ליחם עם "בוקר של חמסין", "שיר השחרור", "בחזרה לאיסטנבול" "אין לי זמן" מתוך האלבום "בחזרה לגן עדן" בעל המשמעות הכפולה, שירים שנעים בין המקום של הבלדות לבין השירים האישיים מאוד.

באמצע המופע, מני בגר עוצר שוב ופונה לקהל, הוא מציין כי כעת הוא יבצע שיר כמחווה לזמר יגאל בשן שלפני שנה הלך לעולמו בטרם עת, בגר מבצע את השיר "קפה אצל ברטה" ואחריו עוד ביצוע מחווה לשירו של דיויד ברוזה "יהיה טוב", כאן אני עוצר לרגע וחושב לעצמי, כן, מני בגר נגע גם בחומרים של יוצרים ומבצעים אחרים במהלך הקריירה שלו, אבל האם לא היה כדאי שבמעמד הנוכחי הוא יתמקד יותר דווקא בחומרים החדשים שלו מתוך האלבום "כוכב הקופים"? כי הרי בסופו של דבר מעבר להיותו של זמר ויוצר מזוהה עם להיטיו, הוא יוצר כדי להביא אמירה חדשה.

המופע ממשיך, ביצוע מחווה נוסף לבלדת רוק קלאסית של דיפ פרפל "Soldier of Fortune" אותו מקדיש מני בגר לאמרגן אבי פרץ הנוכח במועדון, מי שלפני שנים רבות חיבר את מני בגר לרוני בראון, אז חברת CBS שסללה את דרכו לחשיפה הרחבה, ומכאן חוזר מני בגר לקלאסיקות שלו – "הייתי בגן עדן", "התקרבי אלי" – מימי להקת גן עדן, "הולך למערב" וכמובן השיר שכבר מזמן הפך לשם נרדף לבגר – "זה היה ביתי". כעת אני חושב לעצמי שוב – חבל שלא שמענו עוד שירים מהימים של להקת גן עדן, בכל זאת אבן דרך משמעותית בארבעים שנות הרוקנ'רול של מני בגר…

אחרי ירידה סמלית מהבמה לקול תשואות הקהל מני והנגנים חוזרים כדי לבצע מחווה נוספת, מחווה לשירו המיתולוגי בעצמו של אושיק לוי –"חוזה לך ברח".

מני בגר יופיע בתאריך 9 בדצמבר במועדון זאפה חיפה, כאן איוונט, כאן כרטיסים.

קטעי וידאו מהמופע

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
Close