נדרש אומץ רב, לחגוג ארוע שולי כמו "שנה לצאת האלבום" בפסטיבל של 6 שעות במועדון הבארבי. ובכן, לאקו יש אומץ לא רק בטקסטים שלה, אלא גם באופן בו היא חוגגת את עשייתה.
הפסטיבל, שנושא את שמו של האלבום, כולו על טהרת הכוח הנשי ונע בין הפנים והחוץ של הבארבי, כאשר בפנים, על הבמה ההופעות החיות ובחוץ, מחממות ושומרות על הגחלת שתי די ג'יי נשים: New Zion Sound עם ביטים אפריקאים דאב ורגאיי ואחריה די ג'יי יערה גולמן שמרימה את הקהל עם היפ הופ וראפ וצלילים אפרו אמריקאים.
את ההופעות החיות פותחים Albert Tales, ההרכב המבטיח והמעניין, לטעמי, מבין המופעים. 8 נגנים שכותבים ומלחינים יחד גרוב פאנק עם המון נשמה ושמחה. הם נפגשו לפני שנתיים בסך הכל, מספר לנו אסף פרץ, הבאסיסט של ההרכב ולפני 3 שבועות כבר הספיקו להוציא את ה-EP הראשון שלהם.( שווה להאזין חפשו אותם בספוטיפיי, פייסבוק, אינסטוש)הם כרגע בעיצומו של תור השקה לאלבום( 5.11 אינדי שדרות, 8.11 פסטיבל אימג'ן, 17.11 בקולי עלמא) ולא רק אני חושבת כך, לאחרונה הלייבל הבריטי Fresh Squeezed (יענו, סחוט טרי)החתים אותם על חוזה ומוכר אלבומים באנגליה, צרפת, גרמניה ויפן.
הבאים בתור La Deo בדארק אלקטרו שעומד מנגד לחלוק הפאייטים המנצנץ של לינוי סגל הסולנית המרשימה והדרמטית של ההרכב. ההופעה שלה מיוחדת מאוד, החזירה אותי קצת לגלמור של האייטיז, ויחד עם גרוב מעולה היא ללא ספק משאירה חותם.
הבמה מתפנה לג'ני פאנקין, שעושה ג'אנגל ודראם אנד בייס מינימליסטי, ובאמת על הבמה היו תופים ובאס, סניקרס וטריינינג. לדעתי המופע של ג'ני פאנקין היה מעט שטוח לטעמי אבל הביט והגרוב מצטיינים.
זו יורדת, ובמקומה עולה עדי אולמנסקי. באמתחתה כבר פסטיבלים חובקי עולם ושיתופי פעולה עם אומנים בין לאומיים. היא יוצאת למסע מסביב לעולם בין המקצבים. מתחילה עם היפ הופ, עוברת למקצבים הקאריביים עם Loco וממשיכה לפופ עם Snow. היא עובדת תקופה על אלבום בעברית ומבצעת מתוכו לסיום את "צריכה שתגיד לי", שיר בהפקתו של עטר מיינר המוכשר.
ואז מגיעה גולת הכותרת, הדובדבן שבקצפת, הסיבה לשמה התכנסנו פה בפסטיבל המוגזם בזה. אקו עולה עם אנרגיות של תחנת כוח ופותחת עם "אחת". נראה שאקו באה להנות, גם הקהל נהנה איתה. כמו בהקדמה למופע המרכזי, גם פה אורחות בשפע. אחרי שלושה שירים מהאלבום המדובר, היא מבצעת שיר חדש בהופעת בכורה לקראת צאתו של אלבום נוסף. באמצע הביצוע מצטרפת קרולינה. אמרנו בעבר ונחזור ונאמר זאת שוב – אין כמוה. ב"ברק שחור", השיר המשותף לשתיים מתוך "אחת", קרולינה הפליאה עם סולו גיטרה שלא היה מבייש את ריצ'י סמבורה. האורחת הבאה לונא אבו נאסר שמצטרפת ב come sit with us בין הצלילים הערביים, וממשיכה בראפ בערבית שגורם לי להצטער שאיני דוברת את השפה. הגרוב והקצב היו כל כך נכונים וגם הפלואו זרם. האורחת האחרונה, לסיום הפסטיבל העמוס, היא גל דה פאז, שתמיד מזכירה לי את קרולינה הצעירה, בקול, בגרוב, בתלתלאז' ובאש.
בקרוב אקו תשחרר אלבום חדש, אם להעיד על פי אירועי ליל אמש, כנראה מצפה לנו קרנבל שימשך שבועיים בצאתו, שיר ראשון כבר שוחרר…
קטעי וידאו מהמופע
